Page 84 - morocco
P. 84

‫ח" ם סעדו!‬   ‫‪78‬‬

                                                                                                ‫מרוקו‬

‫תהליך בניית המדינה פגע •סיכוייהם של יהודים לעבוד במתן שירות לציבור )כגון‬                    ‫הסהרה המערבית וחזית הפוליסריו‬

‫בנקים ומשרדי ממשלה( ורבים פוטרו‪ .‬השפה הערבית הוכרזה שפת המדינה ועורכי הדין‬          ‫חבל ארץ צחיח המשתרע בין האוקיינוס‬
                                                                                    ‫האטלנטי ממערב‪ ,‬מאוריטניה מדרום וממזרח‪,‬‬
‫היהודים נאלצו להופיע בבתי המשפט עם מתורגמן ערבי‪ .‬מערכת החינוך של כי"ח צמצמה‬         ‫מרוקו מצפון ואלג'יריה ממזרח‪ .‬בשנת ‪1884‬‬
                                                                                    ‫קיבלה ספרד לידיה את השליטה בחבל ארץ‬
‫את פעולתה וחויבה לכלול את לימודי הערבית בתכנית ההוראה שלה‪ .‬קשרי הדואר בין‬           ‫זה כחלק מההסדרים של קונגרס ברלין )ומכאן‬
                                                                                    ‫שמו של האזור‪ :‬הסהרה הספרדית(‪ .‬ב‪1973-‬‬
                                                        ‫ישראל ומרוקו הופסקו‪.‬‬        ‫הוקמה חזית הפוליסריו שהתנגדה להמשך‬
                                                                                    ‫השלטון הספרדי‪ .‬לאחר שספרד הבטיחה את‬
‫הגורם השני היה עיצוב מדיניות החוץ בשלושה מעגלים‪ :‬בין‪-‬לאומי‪ ,‬צפון אפריקאי‬            ‫חלקה במכרות הפוספטים היא פינתה את‬
                                                                                    ‫האזור בשנת ‪ .1975‬חסן השני לא הסכים‬
‫ובין‪-‬ערבי‪ .‬מדיניות החוץ של מרוקו התנהלה על חבל דק מאוד ותמרנה בין שלושת‬             ‫להסדר זה וראה בסהרה המערבית שטח‬
                                                                                    ‫מרוקאי לכל דבר‪ .‬ב‪ 1975-‬השתלט על האזור‬
‫המעגלים‪ .‬במעגל הבין‪-‬לאומי פנתה מרוקו אל המערב‪ ,‬ובראש ובראשונה אל ארצות‬              ‫)"המצעד הירוק"(‪ ,‬לאחר שקרא לבני עמו‬
                                                                                    ‫לצעוד לעבר הסהרה הספרדית‪ .‬הסכסוך טרם‬
‫הברית‪ ,‬בתקווה לקבל סיוע מדיני וכלכלי‪ .‬משנת ‪ 1942‬החזיקה ארצות הברית צי צבאי‬          ‫הסתיים והוא נושא לדיונים חוזרים ונשנים‬

‫בנמליה של מרוקו‪ ,‬ובהסכמים בין שתי המדינות הוחלט על הוצאת הצי האמריקאי מן‬                                        ‫במוסדות האו"ם‪.‬‬

‫הנמלים; התהליך הסתיים בשנת ‪ .1963‬עם צרפת היו יחסים מתוחים ועדינים‪ .‬ב‪30-‬‬

‫בספטמבר ‪ 1961‬הסתיים הכיבוש הצרפתי באופן ממשי‪ ,‬כאשר החייל הצרפתי האחרון‬

‫עזב את מרוקו‪ .‬בעשור הבא הולאמו בהדרגה הנכסים הצרפתיים‪ ,‬לעתים בהסכמה ועל‬

‫בסיס פיצוי‪ .‬שתי פנים היו למערכת היחסים עם הצרפתים‪ :‬מחד גיסא‪ ,‬היה רצון להמשיך‬

‫להיעזר בצרפת בבנייה הכלכלית של מרוקו‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬נעשה‬

‫מאמץ לצמצם ככל האפשר את נוכחותם של מתיישבים ואנשי‬

‫מינהל צרפתים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שחלף הזמן התהדקו הקשרים‬

‫בין המדינות‪ .‬ליהודים ולמעמדם במדינה יכולה הייתה להיות‪,‬‬

‫מנקודת הראות של השלטונות‪ ,‬חשיבות בפתיחת השערים‬

‫לממשל האמריקאי‪ .‬לכן הותרה פעילות של ארגונים יהודיים‬

‫אמריקאיים במרוקו‪ ,‬ונציגי הממשל‪ ,‬לרבות המלך‪ ,‬שמרו על‬

‫קשרים עם נציגי הקונגרס היהודי העולמי‪.‬‬

‫במעגל הצפון אפריקאי נאבק מלך מרוקו על ההגמוניה עם‬

‫נשיא תוניסיה‪ ,‬חביב בורגיבה‪ ,‬שהתמודד אף הוא עם בעיות של‬

‫מדינה בראשית עצמאותה‪ .‬בגבולה המזרחי של מרוקו התנהלה‬

‫מלחמת העצמאות של אלג'יריה‪ .‬מרוקו תמכה בעצמאות‬

‫אלג'יריה ובשחרורה מעול הקולוניאליזם הצרפתי‪ ,‬אך פעלה‬

‫למעלה‪ :‬יוני ‪ , ±988‬ועידת בזהירות כדי שהמאבק הלאומי האלג'יראי לא יחזק את הכוחות‬

‫הלאומיים במרוקו‪ ,‬ויחליש את בית המלוכה‪ .‬על היחסים עם‬      ‫זרלדה של מנהיגי צפון‬
‫אלג'יריה העיבו שני היבטים נוספים‪ :‬התביעות של מרוקו על‬   ‫אפריקה‪ .‬מימין לשמאל‪:‬‬
‫אזור הסהרה הספרדית והתמיכה המוגבלת בחזית הפוליסריו‪,‬‬
‫וסכסוך גבול באזורי הסהרה שהעבירו הצרפתים ממרוקו‬             ‫מועמר קדאפי‪ ,‬נשיא‬
‫לאלג'יריה בראשית המאה העשרים‪ .‬אזורים אלה היו בעלי‬         ‫לוב; מועאויה וולד סידי‬

                                                                 ‫אחמד טיה‪ ,‬נשיא‬
                                                            ‫מאוריטניה; שדלי בן‪-‬‬
                                                           ‫ג'דיד‪ ,‬נשיא אלג'יריה;‬

‫חשיבות כלכלית רבה בגלל מכרות הפוספטים שבהם‪ .‬באוקטובר‬      ‫חסן השני‪ ,‬מלך מרוקו;‬
‫‪ 1963‬פרצה מלחמה בין מרוקו לאלג'יריה‪ ,‬שהופסקה רק לאחר‬    ‫וזין בן עלי‪ ,‬נשיא תוניסיה‪.‬‬
‫התערבות ארגון מדינות אפריקה‪ .‬סכסוכים אלה גרמו חשדנות‬    ‫מנהיגים אלה הקימו א ת‬

                                                          ‫האיחוד המגרבי־הערבי‬

‫הדדית ביחסים בין שתי המדינות שנמשכה שנים רבות‪ ,‬למרות‬

‫ועידות פסגה בין ראשיהן‪.‬‬

‫במעגל השלישי ניהלה מרוקו מדיניות פאן ערבית זהירה‪ .‬היא‬

‫מ!מ!‪ :‬חס! השט‪ • w! ,‬הצטרפה לליגה הערבית ב‪ ,1958-‬הייתה יושבת ראש ועדת‬

‫ירושלים של הליגה ואירחה ועידות שלה‪ .‬בסוף ינואר ‪,1959‬‬    ‫ש‪ 7‬ה‪7‬יגה הערבית‪,‬‬

‫י’‬                                                             ‫טאר ‪'±988‬‬

‫בסיור במזרח התיכון‪ ,‬ביקר מלך מרוקו במחנה פליטים ביריחו‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89