Page 79 - morocco
P. 79

‫היהודים בתקופה הקולוניאלית ‪73‬‬

‫מרוקו‬

                                           ‫להשפיע השפעה עמוקה על תפיסת המקומיים את עצמם ואת עתידם‪ ,‬ובאופן זה גם על‬
                                                                                                           ‫התנהגותם בעת המשבר‪.‬‬

                                                                                                                            ‫העיירות‬

                                                                                 ‫מבט לעבר סוג אחר של יישובים באזור האטלס‪,‬‬
                                                                                 ‫העיירות שלמרגלות ההרים‪ ,‬עשוי להסביר ביתר‬
                                                                                 ‫בהירות את נסיבות ההתפוררות המהירה של‬
                                                                                 ‫הסימביוזה היהודית‪-‬המוסלמית‪ .‬העיירות של פנים‬
                                                                                 ‫הארץ היו מעין חוליות ביניים בין הערים‪ ,‬מרכזי‬
                                                                                 ‫התמורות בתקופה הקולוניאלית‪ ,‬לבין העורף הכפרי‪,‬‬
                                                                                 ‫החקלאי וההררי של מרוקו‪ .‬התמורות הגיעו אליהן‬
                                                                                 ‫עם פיתוח רשת התחבורה‪ ,‬התרחבות המינהל‬
                                                                                 ‫הקולוניאלי וחדירת מוצרים אירופיים‪ .‬פיתוח זה‬
                                                                                 ‫התקדם בהדרגה‪ ,‬ולאחדות מן העיירות הוא כמעט‬
                                                                                 ‫שלא הגיע; ברובן היו סימני השינוי חלשים למדי‪,‬‬

                                                                                          ‫ודפוסי החיים הישנים נותרו דומיננטיים‪.‬‬
                                                                                 ‫ההבדל בין העיירות והכפרים ניכר בכך שלצד‬
                                      ‫הדפוסים הישנים‪ ,‬שהמשיכו להתקיים‪ ,‬אפשר היה "בית מלאכה" לייצור מוצרי עור‪,‬ארפוד‪1930,‬‬
                                                                                 ‫להבחין‪ ,‬למן העשורים הראשונים של השלטון‬
                                                                                 ‫הצרפתי‪ ,‬בהתהוות של תהליכים ומוסדות חדשים‬
                                                                                 ‫שצברו כוח‪ .‬לצד חלוקת העבודה הישנה החלה‬
                                                                                 ‫תחרות כלכלית בין מוסלמים ליהודים‪ ,‬ותנועת‬
                                                                                 ‫הגירה מן העיירות אל הערים‪ ,‬במיוחד למראכש‬
                                                                                 ‫ולקזבלנקה‪ .‬המאפיין הסימביוטי‪ ,‬מעודד ההרמוניה‪,‬‬
                                                                                 ‫של היחסים הלך ונחלש לטובת התחרות והקנאה‪,‬‬
                                                                                 ‫ואת הקשר הקבוע למקום החליף הדחף לעקור‬
                                                                                 ‫ממנו‪ .‬האיזון הכלכלי והדמוגרפי הישן התערער‪,‬‬
                                                                                  ‫ובהדרגה השתנו גם תפיסות הזהות המסורתיות‪.‬‬
                                                                                 ‫התהליך החל עם ייסוד בתי הספר של כי"ח‬
                                                                                 ‫בעיירות הללו‪ .‬בית הספר העניק לנוער היהודי יתרון‬
                                                                                 ‫תרבותי‪-‬כלכלי‪ ,‬ויצר את התנאים הראשונים‬
                                                                                 ‫להופעת ניצני החילון‪ ,‬שהביאו עמם פרשנות חדשה‬
                  ‫למצבו של היהודי ולזכויותיו‪ .‬בעיירות הספורות רחוב ברובע היהודי של מראכ ש‪ ,‬שנו ת העשרים של המאה העשרים‬
                                                                                 ‫שבהן נוסד בית ספר יהודי מודרני לפני מלחמת‬
                                           ‫העולם השנייה‪ ,‬כמו דמנאת‪ ,‬עודד המוסד החדש הזדהות של בוגריו עם צרפת‪ .‬במקומות‬
                                           ‫שבהם נוסד בית הספר רק אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה השפעתו מורכבת יותר‬
                                           ‫וכללה גם השפעה לאומית‪-‬יהודית‪ .‬בראשית שנות החמישים חדרו לפנים הארץ גם רשתות‬
                                           ‫חינוך חרדיות‪ ,‬שתקעו יתדות בעיירות וגיבשו את זהותם של חניכיהן על בסיס חדש‪,‬‬
                                           ‫דתי‪-‬שמרני כלל‪-‬יהודי‪ .‬תופעה מקבילה התרחשה אצל המוסלמים בעיירות עם חדירתן‬
                                           ‫של השפעות לאומיות מרוקאיות‪ ,‬פאן‪-‬ערביות ופאן‪-‬אסלאמיות‪ .‬בקצרה‪ ,‬רוחות הלאומיות‬
                                           ‫והדתיות החדשה החלו לנשב בעיירות שלמרגלות האטלס‪ .‬ברי שהדבר יצר מתיחות‬

                                                                                           ‫מסוג חדש בין שני מרכיבי האוכלוסייה‪.‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84