Page 10 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 10

‫פתח דבר‬

‫השתמרו כשהיו ומאילו בחינות הם השתנו בהשפעת המעבר לשלטון ריבוני‪ .‬השאלה‬
‫הזאת חלה בראש ובראשונה על מפא"י‪ ,‬שכן היא‪ ,‬במעמדה הדומיננטי‪ ,‬הייתה אחד‬

                                         ‫היסודות הרציפים המובהקים והחשובים‪.‬‬
‫אחת הדרכים להתמודד עם השאלה היא להבחין בין שינוי מהותי שחל בסביבת‬
‫הפעולה של מפא"י ובדפוסי פעולתה ובין המבנה הפנימי שלה‪ ,‬מטרותיה היסודיות‬
‫וההיערכות הרעיונית הבסיסית שלה‪ ,‬ולהניח כי במבנה הפנימי‪ ,‬במטרות‬
‫ובאידאולוגיה לא חל שינוי מהותי‪ .‬גישה כזאת מוצגת במחקריו של יונתן שפירא‪.‬‬
‫הוא מציג את מפא"י כמפלגת מנגנון עוד מימי הראשית שלה ושל אחדות‪-‬העבודה‪,‬‬
‫המפלגה שמפאי"י נבנתה סביבה‪ ,‬לצד הפועל הצעיר‪ ,‬ועד מפלגת העבודה של שנות‬
‫השבעים‪ .‬לטענתו‪ ,‬כבר בשנות העשרים המגמה העיקרית הייתה לבנות מפלגה סביב‬
‫מנגנון פוליטי‪ ,‬חברתי וכלכלי מהודק‪ ,‬שליט בחייהם של בני החברה‪ ,‬ובאמצעותה‬
‫להשתלט על המוסדות הלאומיים של יהודי ארץ ישראל‪ .‬המפלגה המתוארת בספריו‬
‫של יונתן שפירא 'דומה לעצמה' במבנה הפנימי שלה ובמטרותיה בכל גלגוליה –‬

                                ‫בשנות העשרים‪ ,‬השלושים‪ ,‬הארבעים והחמישים‪2.‬‬
‫אני מבקש לערער על תקפות התיאור הזה‪ .‬אי‪-‬אפשר לראות במפא"י בשנות‬
‫היישוב ובמפא"י המתגבשת בשנים הראשונות של מדינת ישראל שני גילויים של‬
‫אותה 'מפא"י ההיסטורית'‪ ,‬כביטוי השגור‪ ,‬ביטוי שגם יונתן שפירא כיוון אליו בשם‬
‫אחד מספריו והוא מייצג תפיסה רווחת‪ .‬התפיסה בדבר 'מפא"י ההיסטורית' החוזרת‬
‫ומתגלה בנסיבות שונות היא תפיסה א‪-‬היסטורית‪ 3.‬במובנים רבים היא הייתה אותה‬

‫שפירא‪ ,‬אחדות העבודה; הנ"ל‪ ,‬הדמוקרטיה; הנ"ל‪ ,‬חברה בשבי; הנ"ל‪ ,‬עילית‪ .‬עמדתו‬                ‫‪2‬‬
‫הקונפליקטואלית של יונתן שפירא היא חלק מגישה כללית ורווחת בחקר המפלגות הפוליטיות‪,‬‬         ‫‪3‬‬
‫ועיקרה ההנחה שמטרתן היחידה‪ ,‬למעשה‪ ,‬של המפלגות – כמטרתו של כל ארגון לפי תפיסה‬
‫זו – היא לרכז כוח פוליטי‪-‬חברתי בידי השולטים בהן‪ ,‬לשמרו ולהרבות אותו‪ .‬ראו דוגמה‬
‫אופיינית לגישה מחקרית זו‪ :‬פנביאנקו‪ ,‬מפלגות‪ .‬לניתוח הגישות השונות במחקר ראו וייר‪,‬‬

                                                                   ‫מפלגות ושיטות בחירה‪.‬‬
‫גישה אפריוריסטית זו של יונתן שפירא – חוקר שאי‪-‬אפשר להקל ראש בתרומתו לחקר‬
‫הפוליטיקה של ימי היישוב – הכשילה אותו לא פעם‪ .‬דוגמה טובה לכך אפשר לראות בטענתו כי‬
‫לא הייתה ל'צעירים' במפא"י כקבוצה השקפת עולם מבוססת בענייני הדמוקרטיה‪ ,‬מפני‬
‫ש'בתהליך הסוציאליזציה שלהם‪ ,‬בבתי הספר וביחידות הצבאיות‪ ,‬לא הקדישו מחשבה לנושא‬
‫הדמוקרטיה'‪ .‬שפירא‪ ,‬עילית‪ ,‬עמ' ‪ ,139‬וראו עוד עמ' ‪ .79-78‬בספר אראה שהקביעה הזאת‬
‫הפוכה מן האמת‪ .‬מיסוד דמוקרטי היה מרכזי במחשבתם הפוליטית של 'צעירי מפא"י'‪ .‬המחבר‬
‫נקלע לטעות הזאת מפאת הנחתו האפריורית בדבר האופי 'הבולשביקי' של מפא"י ושל החניכים‬
‫הצעירים של הנהגתה‪ .‬היא הוליכה אותו גם לייחס לאדם כמו נתן רוטנשטרייך השקפת עולם‬
‫הממעיטה בערך של זכויות הפרט‪ .‬שפירא‪ ,‬הדמוקרטיה‪ ,‬עמ' ‪ .40‬הוא הסתמך שם על ציטוט‬
‫קטוע וטעותו נגלית לעין כל המעיין בדבריו של רוטנשטרייך )ראו רוטנשטרייך‪ ,‬זכויות האדם‬
‫וכן מאמרים רבים אחרים הנדונים בפרק ח להלן(‪ ,‬אבל לענייננו חשוב מקור טעותו‪ :‬הנחה‬

                                         ‫אפריורית בדבר 'אופי בולשביקי' ראשוני של מפא"י‪.‬‬

‫]‪[2‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15