Page 9 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 9
ַפּ ַעם ָהָיה ֶא ְפ ָשׁר
ְבּ ָשׁ ָעה ָי ָפה ָכזֹאת
ִל ְשׁאֹף ֶאל ָכּל ָדּ ָבר ַבּל ְי ֻשׁ ַער,
ַל ְחשֹׁב ַמֲח ָשׁבוֹת נוֹ ָעזוֹת.
ַע ְכ ָשׁו ַה ָשִּׁנים ָבּאַ ְפ ָסר
מוֹ ִליכוֹת אוֹ ְתַ ,מה ַלֲּעשׂוֹת?
נתן אלתרמן
חגיגת קיץ ,אור בחדרים
פתח דבר
בספרות המחקרית ובתודעה הציבורית רווחת נטייה להצביע על מידת הרציפות
הרבה בין המבנים הפוליטיים של היישוב היהודי בארץ ישראל ובין המבנים
הפוליטיים של מדינת ישראל בראשיתה 1.אחד הגילויים המובהקים של הרציפות
הוא המעמד הדומיננטי של מפא"י בשנות המנדט ובעשורים הראשונים למדינה.
הכול מכירים בכך שהקמת מדינה ריבונית הייתה קו פרשת מים; ברור שיש הבדל
מהותי בין חברה פוליטית ריבונית ובין חברה לא ריבונית ,נשלטת ,ולוּ גם חברה
שנהנתה ממידה רבה של מיסוד פוליטי כמו זו שהנהיגה מפא"י בשנים .1948-1933
אבל דווקא על רקע ההבדל המהותי הזה הודגשה בספרות המחקרית השתמרותם של
מבנים ודפוסים יישוביים ,והדומיננטיות של מפא"י היא אחת החשובות שבהם.
לרציפות יש לכאורה חלק חשוב בהסברת יציבותה היחסית של המדינה החדשה,
יציבות שאיננה מובנת מאליה ,שכן רוב המדינות שהוקמו בשנות הדה-קולוניזציה
התאפיינו בחוסר יציבות .אבל הגישה הפרשנית העומדת על כך כרוכה בבעייתיות,
מפני שהרציפות נשמרה ,עד כמה שנשמרה ,תוך כדי שינוי פוליטי מהותי שחל עם
רכישת הריבונות .השאלה היא איך השפיע שינוי כה יסודי – כינון הריבונות – על
אותם מבנים ודפוסים שהשתמרו במעבר מיישוב למדינה :מאילו בחינות הם
דוגמאות בולטות בין הסוציולוגים הפוליטיים :אייזנשטדט ,החברה הישראלית ,עמ' ;181-175 1
הורוביץ וליסק ,מישוב למדינה ,עמ' ;273הנ"ל ,מצוקות באוטופיה ,עמ' ;16שפירא,
הדמוקרטיה .זו אחת התזות העיקריות של הספר וראו בעיקר עמ' ;144-119הנ"ל ,מפא"י ,עמ'
.53-40
][1
