Page 12 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 12
פתח דבר
מקיף ומלא על חייה הפנימיים של מפא"י ונוצרה במפלגה מערכת של שליטה
ריכוזית בלעדית.
הספר מבהיר את העובדה שתהליך המיסוד היה טרנספורמציה מהותית בעזרת
תיאור וניתוח צדדים שונים בחייה הפנימיים של מפא"י בשנים :1953-1948מבנה
ההנהגה ,יחסיה הפנימיים ,זיקותיה למפלגה ולעסקניה ומעמדו של דוד בן-גוריון
בסגל ההנהגה לעומת מעמדו במפא"י היישובית; התפתחות הנורמות הציבוריות
והדימוי העצמי של חברי מפא"י; ההרכב של אוכלוסיית החברים במפלגה וגידולה
העצום; תפקוד המוסדות ומבנה הסניפים 6.להתבוננות במאבקים הפנימיים
שהתחוללו במפא"י בשנים 1953-1950יהיה מקום מרכזי בביסוס טענתי שמיסודה
ההייררכי חולל בה שינוי מהותי .תכלית דומה ימלא ניתוח הדיון האידאולוגי
והפובליציסטי על המיסוד הפוליטי שהתקיים בעיתונות של מפא"י בראשית
העצמאות .הוא היה בחלקו דיון מעמיק וניתוחו יחשוף את הדיוקן המנטלי ואת
עולם הרעיונות של אנשי מפא"י ואת העובדה כי בראשית העצמאות מפא"י עדיין
לא הייתה ארגון צייתני והיה צורך להפעיל כוח פוליטי כדי להפוך אותה לארגון
שכזה.
שאלת עיצובה של מפא"י איננה 'שאלה פנימית' גרדא ,שהרי מפא"י הייתה מפלגת
שלטון רבת חשיבות בעיצוב החברה הפוליטית החדשה שהתגבשה בישראל .מעבר
לעניין שיש בהתפתחותה של מפא"י כשהיא לעצמה ,ברור שהיא קבעה לא מעט מן
הדפוסים הפוליטיים הכלליים .חקר חייה הפנימיים של מפא"י נוגע אפוא ללבו של
תהליך המיסוד הפוליטי של החברה החדשה שהוקמה אז .לדעת בני התקופה וגם
מפרספקטיבה מאוחרת ,לחלוקת הכוח הפוליטי במפא"י היו השלכות רבות חשיבות
על הריבוד החברתי ,על חלוקת המשאבים ועל מידת השוויון החברתי ,על היחסים
בין הוותיקים לעולים ועל היחסים בין יוצאי אירופה ליוצאי ארצות האסלאם .המיסוד
הפוליטי ההייררכי של מפא"י השפיע מאוד על ההתפתחות של הנורמות החברתיות,
על תפיסת האזרחות ועל מידת הלכידות של הזהות הקולקטיבית שהחלה להתגבש
בחברת המהגרים .הנחה מרכזית של הדיון בספר היא שהשינויים בחלוקת הכוח
הפוליטי בתוך מפא"י היו תגובה פוליטית של הקולטים ,רובם הגדול יוצאי אירופה
פנחס מדינג ניתח אף הוא ,מנקודת מבט של מדע המדינה ,את השינוי המבני שהתחולל במפא"י. 6
אבל בחיבורו המקיף על התפתחותה של מפא"י לאורך שנות החמישים והשישים הוא נקט גישה
פונקציונליסטית ביסודו של דבר והתרכז בייחוד בהתגברות הנטייה של המפלגה לדרך פעולה
של הכלה – במגמתה הגוברת לשלב בתוכה אלמנטים כה מנוגדים כמו קהילות הדוקות
)קיבוצים ומושבים( ,קבוצות תפקודיות ,קבוצות אינטרס כלכלי ,קבוצות פרימורדיאליות וכן
יחידים .הוא כמעט לא התייחס לא לגידול העצום במספר חבריה ולהשלכותיו ולא לשינויים
הנורמטיביים שחלו בין אנשיה ,ובעיקר דן אך מעט במאבקים הפוליטיים ובשיח הרעיוני העשיר
שנסבו סביב המיסוד ההייררכי של מפא"י .מדינג ,מפא"י.
][4
