Page 4 - etmol 59

‫משקוף מבית־הכנסת בגוש־חלב‬ ‫למעשה לא חדרה‪ .‬עד כדי כך שרשאים אנו לראות בכל‬
‫חורבה מתקופת המשנה והתלמוד באותו איזור‪ ,‬שריד ליי­‬
‫ילד יהודי בשם מוסא בן היבה )=משה בן נתן( בן סלמון‬ ‫שוב יהודי‪ ,‬אף אם לא נתגלה בה מנורת שבעת קנים או‬
‫אלצפתי‪ .‬ויש גם כתובה של אשת נתן הכהן הצפתי בן‬
‫שלמה‪ .‬בבניאס שבצפון עמק החולה היו שתי קהילות‪,‬‬ ‫כתובת עברית‪.‬‬
‫רבנית וקראית‪ ,‬ובתחילת המאה הי״ב היו בה חסידי תנועה‬ ‫כיצד קרה הדבר? נראה כי מאחר שאזור זה היה רחוק‬
‫משיחית של קראים שבראשה עמד שלמה הכהן‪ .‬היהודים‬ ‫ממרכזים עירוניים ומדרך ראשית לא חדרו לתוכו כובשים‬
‫קראו אז למקום ״מדינת דן הקרויה פמיאס״ ומזכירים את‬ ‫זרים והשלטון המוסלמי ברוב התקופות היה סובלני ולא מנע‬
‫״שתי הקהילות הדרים במבצר דן״‪ .‬היו גם יהודים בקדש‬
‫ולבטח בעוד מקומות‪ ,‬כפי שמסכם פרופ׳ משה גיל‪ ,‬שבימים‬ ‫את הקיום היהודי‪.‬‬
‫אלו יצא לאור ספרו הגדול על היהודים בארץ בתקופה‬ ‫המדובר בלמעלה מ־‪ 30‬ישובים בגליל העליון‪ ,‬אך אין‬
‫המוסלמית‪ :‬״מתקבלת תמונה ‪ - -‬של יישובים עירוניים‬ ‫ספק שהיו ישובים נוספים‪ ,‬שזכרם לא בא במקורות או‬
‫וכפריים שעדיין שמרו על צביונם מימי קדם‪ .‬האוכלוסיה‬ ‫שעדיין לא נתגלו שרידיהם היהודיים‪ .‬בסקר שערכנו בכמה‬
‫היהודית הגלילית התקיימה עדיין בעיירות ובכפרים‪ ,‬ואפ­‬ ‫מהיישובים נמצאו שרידים השייכים לבתי״כנסת ויש סיכוי‬
‫שר בהחלט להקיש ממה שמצאנו על מקומות כגון דלתון‪,‬‬
‫קדש‪ ,‬דן )בניאס( על יישובים גליליים אחרים שזכרם לא‬ ‫שגם במקומות נוספים שייבדקו יימצאו שרידים כאלה‪.‬‬
‫נסקור את העדויות לגבי כל תקופה‪ ,‬ונתחיל בימי התל­‬
‫נשתמר בגניזה״‪.‬‬ ‫מוד‪ .‬באיזור הנדון ידועים בתי‪-‬כנסת מן הטיפוס הקדום‪,‬‬
‫על היישובים היהודים באיזור בראשית התקופה הצל­‬ ‫הגלילי‪ ,‬במירון‪ ,‬ברעם ועוד מקומות‪ ,‬וזמן יסודם מיוחס‬
‫בנית יודעים אנו מאיגרתו של שמואל בר שמשון שסייר‬ ‫בערך למאה השלישית לספירה‪ .‬והנה נמצאה כתובת בבית‪-‬‬
‫בארץ ב‪ .1211-‬הוא ביקר בצפת‪ ,‬פרעם‪ ,‬עמוקה ונבוריה‬ ‫כנסת בנבוריה אודות בניית הבית בשנת ‪ 494‬לחורבן הבית‪,‬‬
‫וכתב ״ובכל אילו המקומות יש קהילות שיותר מחי מניי­‬ ‫דהיינו שנת ‪ 564‬לספירה‪ .‬כלומר יהודים מקימים מחדש את‬
‫נים״‪ ,‬כלומר למעלה משמונים נפש יהודים‪ .‬על יהודים‬ ‫בית‪-‬הכנסת שלהם סמוך לסוף השלטון הביזאנטי‪ .‬במרות‬
‫בעמוקה יודעים גם מרשמי מסעו של יעקב בן נתנאל‪ .‬על‬ ‫)מארוס( ‪ -‬שבמורד המזרחי של הגליל העליון‪ ,‬מצאנו‬
‫כפר חנניה ממנחם החברוני‪ ,‬ובמקורות אחריו אנו קוראים‬ ‫ריצפת‪-‬פסיפס של בית‪-‬כנסת שנוסד בערך ב‪ 450-‬לספירה‪.‬‬
‫על יהודים במירון‪ ,‬עין‪-‬זיתים‪ ,‬ביריה‪ ,‬דלתון‪ ,‬עלמה)בנימין‬ ‫על הפסיפס יש דמות לוחם )אולי המלך דוד?( ולידו הכתובת‬
‫מטודילה סיפר שיש במקום ‪ 50‬יהודים(‪ ,‬עלויה‪ ,‬ברעם ואולי‬ ‫״יודן בר שמעון מני״‪ .‬בקמיע‪ ,‬מסוף המאה השישית או‬
‫גם קיסמא‪ ,‬שלפי דברי שמואל בר שמשון' היא עיר שממנה‬ ‫ראשית השביעית‪ ,‬שנמצא בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬נזכר איש מרכזי‬
‫בא ובה קבור יוסי בן פדת הקרוי בן קיסמא‪ .‬ייתכן שיש‬ ‫ביישוב המבקש מאלוהים שבני הכפר )״קרתה״( יהיו כנו­‬

‫שיבוש בשם המקום‪.‬‬ ‫עים לשלטונו‪.‬‬
‫על היהודים ביישובי האיזור בתקופה הממלוכית מספרות‬ ‫בבתי‪-‬כנסת שממזרח לראש‪-‬פנה‪ ,‬בחורבות שורה‪ ,‬נטור‬
‫רשומות המס בארכיונים התורכיים‪ ,‬שכן הרשומות המתחי­‬ ‫וטובה‪ ,‬נמצאו מטבעות המוכיחים שהיישובים האלה פרחו‬
‫לות בכיבוש התורכי‪-‬עות׳מאני בשנת ‪ ,1525‬משקפות את‬ ‫במאות הרביעית והחמישית‪ .‬איזור יהודי זה שימש גם מעין‬
‫המצב בתקופה הקודמת‪ ,‬הממלוכית‪ ,‬לפחות בסופה‪ .‬בעלמה‬ ‫״קשר״ אל יישובי הגולן היהודיים שרבים מהם נתגלו‬
‫נימנו ‪ 15‬משפחות‪ ,‬בביריה ‪ 19 -‬משפחות‪ 42 ,‬משפחות‬ ‫בשנים עברו‪ .‬גם ישובי הגולן נוסדו אף הם ופרחו במאות‬
‫בעין זיתים‪ ,‬ובכפר חנניה‪ ,‬שבית‪-‬הכנסת שלה מאותו זמן‬ ‫החמישית‪-‬ששית ואף קיימו מוסדות תורה‪ ,‬כמו ״בית מדר­‬
‫נזכר בכתובים‪ ,‬היו ‪ 30‬משפחות ב‪) 1482-‬לפי דבריו של‬
‫משה באסולה( ו‪ 30-‬משפחות ב‪ .1522-‬צפת שיגשגה לאחר‬ ‫שו של רבי אליעזר הקפר״ בדבורה‪.‬‬
‫שהגיעו אליה מגורשי ספרד והיתה בה גם תעשיית אריג‬
‫גדולה‪ .‬ב‪ 1572-‬נודע על ‪ 45‬משפחות‪ ,‬שמנו ‪ 225‬נפש‪,‬‬ ‫כפריים‪ ,‬מעתיקי ספרים‪ ,‬כוורן‬
‫בבוקיע )פקיעין(‪ ,‬כעבור ‪ 25‬שנה היו שם ‪ 79‬ראשי‪-‬‬
‫משפחה‪ ,‬מחצית ממשלמי המס בכפר‪ .‬באותה שנה‪1597 ,‬‬ ‫מהתקופה הערבית הקדומה יש לנו מספר ידיעות על‬
‫נימנו בכפר עלמה ‪ 8‬ראשי משפחה יהודים משלמי מס‪ .‬סמוך‬ ‫יישובים יהודיים באיזור זה‪ .‬בית‪-‬הכנסת במרות המשיך את‬
‫קיומו אולי עד לתקופה הצלבנית‪ .‬ידוע על אדם בשם ישראל‬
‫לאותו זמן יסד הרב משה בן מכיר ישיבה בעין‪-‬זיתים‪.‬‬ ‫בן נתן סהלון שישב בגוש‪-‬חלב בערך ב‪ 1060-‬לספירה‬
‫מסיבות שונות נידלדל היישוב היהודי בכפרים לקראת‬ ‫והעתיק ספרים‪ .‬אחד מתושבי הכפר היה דאוד בן חסן‬
‫סוף התקופה העות׳מאנית‪ ,‬אך הוא המשיך במקום אחד‪,‬‬ ‫אלג׳שי אלכהן )אלג׳שי ‪ -‬״הגושי״‪ ,‬מגוש‪-‬חלב(‪ .‬בדלתון‬
‫פקיעין‪ ,‬ברציפות‪ ,‬ועד ימינו יש בכפר משפחה מצאצאי‬ ‫ישב מעתיק הספרים שלמה הכהן בן יוסף‪ ,‬וידועים עוד‬
‫המשפחות הוותיקות של הכפר‪ .‬עדות למוצאם של יהודים‬ ‫אנשים הנקובים על‪-‬שם מקומם‪ ,‬דלאתה‪ ,‬כמו גאליה בת‬
‫מכפרי הגליל יש למשל בשם המשפחה ״עלמאני״‪ ,‬כלומר‬ ‫אשלימון אלדלאת׳ וכן אבו אלחסן אלדלאת׳י‪ ,‬שהיה מגדל‬
‫מיושבי עלמה‪ .‬בספר הטלפונים של חיפה‪ ,‬כדוגמה‪ ,‬תמצא‬
‫דבורים‪.‬‬
‫‪ 19‬איש הנושאים שם זה‪.‬‬ ‫מן הכפר עמוקה ידוע אדם שנקרא אל‪-‬עמקאווי‪ ,‬ומצפת‬