Page 15 - ETMOL 44

‫ולרצון להתפרסם ולהיות ״כוכב״ שהוא‬ ‫למזון רוחני‪ ,‬בלעדיו הייתי חושבת‬ ‫בעתונו הנכגד בגליון קנ״ג ראיתי‬
‫הגורם לנשות‪-‬האיכרים לדרבן את‬ ‫עצמי לאומללה‪ .‬וכשם שמחלו לו הצרפ­‬ ‫מאמר מאת המערכת בשם מנגינה‬
‫תים ‪ -‬צריכים גם אנו למחול לו‪.‬‬ ‫מצוינת‪ ,‬ובו מודיעים בהתלהבות‬
‫בנותיהן לנגן‪.‬‬ ‫ביצירותיו נלחמים הכיעור הקיצוני עם‬ ‫גדולה אודות המנגנת היהודיה‬
‫בסיפורה ״רומה״‪ ,‬אחד מסיפוריה‬ ‫היופי ‪ -‬וראוי שנהיה שותפים למלחמה‬ ‫פלורנס מנקמאיר ואודות תוכן‬
‫מהווי התימנים בספרה ״ביהודה החד­‬ ‫נגינותיה‪ .‬אתפלא מאד‪ ,‬כי‬
‫שה״ היא מתארת את השפעת הנגינה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫״האור״‪ ,‬העיתון הלאומי הנלהב‪,‬‬
‫בפסנתר על האשה התימניה הצעירה‪,‬‬ ‫ואיך רוצה אדוני ‪ -‬שואלת חמדה‬ ‫ועורכו הלאומי הקיצוני‪ ,‬לא ניכוו‬
‫ששמעה אותה בפעם הראשונה במוש­‬ ‫בן‪-‬יהודה ‪ -‬כי בהזדמנות שכזו‪ ,‬שראיתי‬ ‫בזכרם את המנגינות של וגניר‪,‬‬
‫בה‪ :‬״זוכרת היא כמה תמוה היה‬ ‫היכולת להשמיע באזני הקיבוץ האהוב‬ ‫ועוד גם הזכירוהו לשבח‪ ,‬אחרי‬
‫בעיניה‪ ,‬כשראתה בפעם הראשונה כיצד‬ ‫והיקר לי כל‪-‬כך‪ ,‬את נגינתו של וגנר‪,‬‬ ‫גמרם להדפיס את התכנית בפרט­‬
‫ילדה יפה אחת ישבה וקישקשה‬ ‫איך רצה שאתחשב ברגע זה עם שנאתו‬ ‫יות‪ .‬בצרפת לא חפצו להציג שנים‬
‫באצבעותיה הדקות על פני תבה גדולה‪,‬‬ ‫רבות את מנגינות וגניר מפני‬
‫והלה הוציאה זמר יפה וקל ומחיה‬ ‫לישראל?‬ ‫שאשכנזי הוא‪ .‬הוא לא היה נגד‬
‫נפשות! היא כל הלילה דיברה אודות זה‬ ‫בסיום תשובתה מוסיפה חמדה בן‪-‬‬ ‫צרפת‪ ,‬רק עמו ניצח את הצרפ­‬
‫יהודה‪ ,‬שאוזני הירושלמים לא נטמאו‪,‬‬ ‫תים‪ ,‬ובכעסם על אשכנז לא הציגו‬
‫עם סעדיה‪.‬״‬ ‫משום שהמשוררת לא שרה‪ ,‬והושמעה‬ ‫את חזיונותיו ולא השמיעו את‬
‫רק המנגינה‪ ,‬כך שנגינת וגנר נשארה‬
‫חיים מעבר להישג היד‬ ‫בשביל הירושלמים מושג מופשט‪:‬‬ ‫מנגינותיו‪.‬‬
‫״לתושבי ירושלים וגנר עודנו רק שונא‬ ‫בנוגע לנו היהודים היה וגניר‬
‫דעותיה אלה כנגד הנגינה בפסנתר‬ ‫אנטיסמיט מפורסם בגלוי‪ ,‬וכמובן‬
‫שאינה מתאימה לאיכרים‪ ,‬עולות בקנה‬ ‫ישראל ולא יותר!״‬ ‫בכתיבותיו נגדנו‪ ,‬ובכל‪-‬זאת‬
‫אחד עם דעותיו של הבארון רוטשילד‪,‬‬ ‫השמיעו את שבחו בירושלים עיר‬
‫שמשפחת פוחצ׳בסקי‪ ,‬היתה נתונה‬ ‫׳איזה עם חולה אנו״‬ ‫היהודים‪ .‬אמנם כן‪ ,‬יודע אני‪ ,‬כי‬
‫לחסותו והעריצה אותו‪ ,‬בד בבד עם‬ ‫אין אנטישמיות במדעים ובאמנות‬
‫מלחמתה הנמרצת בפקידות‪ .‬רוטשילד‬ ‫ויכוח זה מעל דפי ״האור״‪ ,‬גרר ויכד‬ ‫והנני גם מסכים אה‪ ,‬אולם וגניר‬
‫תבע מהאברים ללמד את ילדיהם עבודת‬ ‫חים גם במושבות‪ ,‬והד מהם נשמע במכ­‬ ‫זה לא בוש להראות בגלוי‬
‫האדמה‪ ,‬כדי שיהיו גם הם אכרים‪,‬‬ ‫תב פרטי של הסופרת נחמה פוחצ׳בסקי‬ ‫אנטישמיות באמנות‪ .‬ולוא הייתם‬
‫לחנכם על הצניעות וההסתפקות במו­‬ ‫מראשון‪-‬לציון ללוין‪-‬אפשטיין בניו‪-‬‬ ‫מקיימים ״שב ואל תעשה״ ולא‬
‫עט‪ .‬אולם במקרה זה פקידיו‪-‬שליחיו של‬ ‫יורק‪ .‬היא מספרת לו באירוניה על‬ ‫הייתם מזכירים את שם וגניר כלל‪,‬‬
‫הברון הם בעצם אלה שעודדו את האב­‬ ‫ההדים שעוררו דבריו ומשמיעה את‬ ‫כי אז החרשתי‪ ,‬אולם להזכירו בי‪-‬‬
‫רים לחיים שמעבר להישג ידם‪ ,‬ללימוד‬ ‫דעתה באזניו‪ .‬מכתבה הוא מיום י׳ בת­‬ ‫חוד לשבח‪ ,‬חרפה היא לנו היהו­‬
‫צרפתית‪ ,‬נגינה על פסנתר ולשלוח את‬ ‫מוז תרע״ב )ארכיון לוין‪-‬אפשטיין‪,‬‬ ‫דים! ומדקדקים עם צדיקים‬
‫בבית‪-‬הספרים הלאומי בירושלים‪.‬‬
‫הבנות ללמוד בפאריז‪ ,‬העיר הגדולה‪.‬‬ ‫שכמותכם על חוט השערה‪.‬‬
‫במחזה ״מרד הבילויים״ שנכתב‬ ‫םימנו‪:(703/78:‬‬ ‫והנני ברגשות כבוד וברכות ציון‪,‬‬
‫במשותף בידי יערי‪-‬פולסקין ובן‪-‬זאב‬ ‫״מכתבו ב׳האור׳ ותשובתה של הגב­‬ ‫אליהו ז‪ .‬הלוי לוידאמשטיין‬
‫ליבר‪ ,‬שמים המחברים דברים אלה בפי‬ ‫רת בן‪-‬יהודה היו לשיחה אצלנו במשך‬
‫הבארון‪ :‬״גם בני האיכרים שלנו צרי­‬ ‫אי‪-‬אלו ימים‪ .‬התעוררה השאלה ‪ -‬מי‬ ‫חמדה בן״יהודה‪ ,‬שכתבה אותו מאמר‬
‫כים להיות כרועי‪-‬צאן אלה‪ ,‬גם הם‬ ‫הוא וגנר? כן‪ ,‬ישנם אצלנו טיפוסים‬ ‫שדיבר בשבחו של וגנר‪ ,‬ענתה לטענו­‬
‫צריכים לרעות את עדריהם אל עין‪-‬‬ ‫אי‪-‬מפותחים ששמות האמנים הגדולים‬ ‫תיו של לוין־אפשטיין‪ ,‬מעל דפי‬
‫הקורא )היא ראשון‪-‬לציון(‪ ,‬כדוד נעים‬ ‫טרם ידועים להם ועל כתיב זה שברו את‬ ‫״האור״‪ .‬תשובתה נושאת את השם‪:‬‬
‫זמירות ישראל בשעתו‪ ,‬שרעה את צאן‬ ‫שיניהם וקראוהו בור!ציות שונות‪.‬‬ ‫״וגניר ‪ -‬שונא ישראל! ‪ -‬תשובה להא־‬
‫אביו בבית‪-‬לחם‪ .‬ובנות האיכרים במ­‬ ‫וככה היה מכתבו ותשובה של הגברת‬ ‫דון לוין־אפשטיין״)שנה ל׳ גל׳ ר״ג(‪ ,‬ג׳‬
‫קום לפרוט על פסנתר צריכות לרעות‬ ‫חמדה לפתיחה בשיעור של מוסיקה‪.‬‬
‫את עדרי העזים כשולמית בהרי הגלעד״‬ ‫ומקצוע זה של אמנות תופס מקום גדול‬ ‫בתמוז אתתמ״ג לחורבן)תרע״ב(‪.‬‬
‫)׳מועדים‪ .‬ספר החנוכה׳‪ ,‬בעריכת חיים‬ ‫וחשוב מאד בזמן האחרון בחיינו‪ .‬בית‪-‬‬ ‫חמדה אינה מסכימה לדעתו של לוין‪-‬‬
‫הספר של מוסיקה ביפו הריהו דולה‬ ‫אפשטיין‪ .‬אמנם‪ ,‬הצרפתים התנגדו‬
‫הררי‪ ,‬הוצ׳ אמנות‪ ,‬תרצ׳׳ח‪ ,‬עמ׳ ‪.(311‬‬ ‫פנינים ממש מתוך אפלת החיים‪ .‬שם‬ ‫ליצירותיו משום שהוא גרמני‪ ,‬והם שו­‬
‫הוויכוח על וגנר‪ ,‬שהיה נחלתם של‬ ‫עולים ומבצבצים כוכבים עד אין מספר‪.‬‬ ‫נאים גרמנים‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬כותבת‬
‫מעטים מאד‪ ,‬נהפך לוויכוח על האופי‬ ‫גם מושבתנו‪ ,‬עם כל גדוליה ועשיריה‪,‬‬ ‫חמדה‪ ,‬נהפך וגנר להיות חביב הקהל‬
‫שיהיה לחיים החדשים במושבות‪ ,‬שהיה‬ ‫שוחה עם הזרם‪ .‬לימוד כינור או פסנתר‬ ‫הצרפי‪ .‬נכון‪ ,‬שוגנר הוא שונא ישראל‬
‫נחלתם של הרבים‪ .‬הדיו נשמעים עד‬ ‫נשמע בכל בית‪ ,‬מספר המוכשרות הולך‬ ‫והוא אדם רע‪ ,‬אבל גאונותו מכפרת על‬
‫ומתרבה מיום ליום‪ ,‬באיזה בית אינו‬ ‫הכל‪ .‬אני זוכרת‪ ,‬כותבת חמדה‪ ,‬שכשו‪-‬‬
‫היום‪.‬‬ ‫נמצא כלי‪-‬נגן זה? ויושבות בריות‬ ‫גנר נעשה פופולארי‪ ,‬אמר לי אבי‪,‬‬
‫קטנות‪ ,‬פעוטות‪ ,‬כל הימים ופורטות‪.‬‬ ‫שמנגינותיו אינן בשבילנו משום שהוא‬
‫חוורות הן ורזות וצנומות‪ ,‬אבל עיניהן‬ ‫שונא ישראל‪ .‬עשיתי כמעשי אבי ‪ -‬ולא‬
‫בוערות ותקוה נשקפה מהן להיות כבת‬ ‫שמעתי את נגינותיו‪ .‬אולם פעם‪ ,‬במק­‬
‫פלוני ופלוני‪ ,‬שכוכבה כבר מהבהב שם‬ ‫רה‪ ,‬שמעתי יצירה שלו ‪ -‬ולא נשארתי‬
‫בשמי מרום‪ ...‬מרא דאברהם‪ ,‬״ איזה‬ ‫אדישה‪ ,‬למרות שרציתי‪ .‬הנגינה היתה‬
‫כמו זרם חשמל והביאה פתרון לשאלות‬
‫עם חולה הננו!״‬ ‫שהטרידו אותי‪ .‬הבינותי מטרת החיים‬
‫אין נחמה פוחצ׳בסקי מתנגדת לא­‬ ‫והתמסרתי לעמי ולארצי‪ .‬האפשר‬
‫מנות המוסיקה בכלל‪ ,‬והיא אף רואה בה‬ ‫לבקש נצחון יותר גדול על וגנר שונא‬
‫יופי רב‪ ,‬ומכירה בהשפעתה הרבה על‬ ‫ישראל? נגינת וגנר הפכה למעודדת‪,‬‬
‫נפש האדם‪ ,‬אולם היא מתנגדת לבולמוס‬
‫הנגינה שתקף את משפחות האיכרים‪,‬‬

‫‪15‬‬