Page 3 - ETMOL 44
P. 3
מבדיקת המקורות הקדומים מסתבר:
תמכורובבברה־חכוככמביאם
בר־כוכבא פסל מאת ה .גליצנשטיין
בימי בר־כוכבא לא היו מלחמות־אחים כבימי המרד־הגדול
מאת אהרן אופנהיימר
שתי העדויות שנדונו הן היחידות בספרות התלמודית בהן שתי התבטאויות קיצוניות ובוגרות מצויות בספרות
מתואר בר״כוכבא בתור משיח .אולם דומה שיש להבחין בין התלמודית כלפי בר״כוכבא .האחת כוללת את דבריו של רבי
העדות מהתלמוד הבבלי ,שאינה נראית אותנטית ,לבין עקיבא ,המצביע על בר״כוכבא ומכריז ״דין הוא מלכא
דברי רבי עקיבא המשקפים את יחסו לבר״כוכבא בימי משיחא״ ,כלומר ,זה הוא המלר המשיח; השניה מעידה על
המרד .לפי המסורת שבבבלי ביקש בר״כוכבא להציג את בר״כוכבא ,כי הוא עצמו הכריז על משיחיותו ,ואילו חכמים
עצמו בדמות של מושיע בעל אופי על־טבעי ואלוהי ,לעומת בחנוהו אם הוא נחן בתכונות המאפיינות את המשיח,
זאת דברי רבי עקיבא עשויים גם להסתבר במובן צר יותר
של המושג משיח ,שאינו בא להצביע על בר־כוכבא אלא ומשמצאו שלא כך הוא -הרגוהו.
בתור מצביא ומנהיג ארצי ,מעין תרגום ריאלי של תקוות כיצד איפוא הצטייר בר־כוכבא בעיני חכמים :כמי שראוי
משיחיות .תפיסה זו תואמת את התבטאויותיו של רבי להערצה משיחית ,או כמשיח״שקר בן מוות שגזר דינו בוצע
עקיבא לגבי הגאולה. בידי חכמים עצמם?
מעשה ידוע מעיד על חבר חכמים ורבי עקיבא בתוכם, יש להבחין בין שתי העדויות הנזכרות ,מבחינת מידת
העולים ירושליימה בתקופת יבנה ,וכאשר ראו בהגיעם להר האותנטיות שראוי לייחס להן .דברי רבי עקיבא מצויים
הבית שועל יוצא ממקום קודש הקודשים החלו חכמים בוכים בתלמוד ירושלמי )תעניות פ״ד ,סח ע״ד( ,שהוא תלמודה
ורבי עקיבא צוחק .מעזתמהו על שמחתו של רבי עקיבא מה של ארץ־ישראל ,ומצטט אותם רבי שמעון בר יוחאי,
זו עושה ,השיבם כי משנוכח בהתגשמותן של נבואות תלמידו המובהק של רבי עקיבא .בדומה לכך מצויים דברי
החורבן הוא משוכנע שאף נבואות הנחמה והבניין עתידות רבי עקיבא במדרש איכה רבה )ב ,ד( ,שם הם נמסרים
להתקיים .הנבואה בה הוא מדגים את דבריו היא זו של על־ידי רבי יוחנן ,שהוא אמנם בן הדור השני לאמוראי
זכריה :״כה אמר ה׳ צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחו
בות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים ,ורחובות ארץ־ישראל ,אך מרבה להעלות מסורות היסטוריות.
העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה״)זכריה ח(. לעומת זאת ,מובאת העדות על הריגתו של בר־כוכבא
רבי עקיבא לא התייחס בדבריו לנבואות ישעיהו נוסח בידי חכמים בתלמוד בבלי)סנהדרין צג ע״ב( ,בתור מימרה
״נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים״ וכר ,או ״וגר זאב עם אנונימית .היא משוקעת במחלוקת לגבי פרושו של הפסוק
כבש״ ודומותיהן ,אלא הסתפק בציפיותיו לגאולה במימושם ״והריחו ביראת ה״׳ )ישעיהו יא ,ג( ,העוסק במלך של
של דברי זכריה על זקנים וילדים שיסתופפו ברחובות אחרית הימים ,ובאה לאשש את דעתו של רבא שחי באמצע
ירושלים .דימוי זה משקף את המימד הארצי והריאלי בו המאה הרביעית לספירה ,אשר מפרש את הפסוק ״שמריח
הצטיירה הגאולה לרבי עקיבא .סיבותיו הישירות של ודן״ .רבא מפרש שהמלך של אחרית הימים ,הוא המלך
המרד ,ההכנות הקפדניות שקדמו לו ,ואופן הנהגתו על-ידי המשיח ,ישכיל לשפוט על״פי חוש הריח ,ולא יזדקק לעדים
בר״כוכבא כפי שהוא משתקף מהאגרות שנתגלו במדבר או להוכחות אחרות .כאן בא תאור המבחן שערכו חכמים
יהודה ,מחזקים את דמותו של בר״כוכבא בתור מנהיג לבר־כוכבא לראות אם הוא ״מריח ודן״ ,ומשמצאו שאינו
פראגמאטי וארצן ,כאשר היסוד הכאריזמאטי היחיד הדבק מסוגל לכך -קטלוהו .עדות זו עומדת בסתירה לכל
המסורות האחרות על מותו של בר״כוכבא ,המתארות כיצד
בו מתייחם לכוחותיו הפיזיים המופלגים. הוכש בר־כוכבא על״ידי נחש בעת שביתר נפלה בידי
על דברי רבי עקיבא המציג את בר־כוכבא בתור המלך הרומאים .מגמתן של מסורות אלה היא להראות שמותו של
המשיח חולק רבי יוחנן בן תורתא באומרו :״עקיבה יעלו בר־כוכבא בא לו מידי שמים ,אולם ברור כי לא היו נוצרות
עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא״ )ירושלמי ,תעניות לו באמת חכמים היו הורגים את בר״כוכבא .מסתבר שחכמי
שם; במקבילה באיכה רבה ״ועדיין אינו בא״( .לכאורה בבל ,מאות שנים לאחר המרד ,שאלו את עצמם כיצד לא
אפשר לראות במחלוקת זו מעין פיצול בין חכמים בשאלת הבחינו חכמים במשיחיות השקר של בר־כוכבא ,ועל רקע
זה נוצר המעשה בדבר הריגתו על״ידי חכמים.
