Page 6 - ETMOL 44
P. 6

‫אלקינד וחבריו החרים לרוסיה‬

‫ב״‪ 1927‬ירדו כמה עשרות מחברי גדוד״העבודה שנואשו מהארץ‬
                     ‫והקימו ישוב בקרים ‪ -‬מסע שנגמר באסון‬

‫היתה חזקה בין היהודים השאיפה לע­‬       ‫ברית״המועצות בגדוד ה״שמאל״‬                        ‫מאת אניטה שפירא‬
‫לות לארץ‪-‬ישראל ותנועת ״החלוץ״‬          ‫בארץ‪ ,‬מוטב שאותו ״שמאל״ יירד‬
‫משכה צעירים רבים‪ .‬ב‪ 1928-‬אסרו‬          ‫לברית‪-‬המועצות וכאן תהיה הממשלה‬        ‫גדדד״העבדדה קם בימי העליה־‬
‫השלטונות על קיומו של ״החלוץ״ ברו­‬      ‫הסובייטית מוכנה לסייע לו‪ .‬נראה‬        ‫השלישית‪ ,‬בראשית שנות העשרים‪,‬‬
‫סיה‪ .‬נקל להבין את הסיבות להתנכלו­‬      ‫שאלקינד לא החליט בו במקום‪ ,‬אלא‬        ‫ושאיפתו‪ :‬בניין הארץ והקמת קומונה‬
‫יות‪ :‬הציונות היתה המתחרה על נפשו‬       ‫החל במשא‪-‬ומתן שנמשך עד קיץ ‪.1927‬‬      ‫כללית של העובדים בארץ־ישראל‪ .‬בג­‬
‫של מיטב הנוער היהודי בברית‪-‬‬                                                  ‫דוד היו קיבוצים‪ ,‬פלוגות סוללים‪ ,‬חוצ­‬
‫המועצות‪ ,‬יש איפוא להלום בציונות‬                 ‫‪ 80-60‬יורדים‬                 ‫בים ופועלי בניין במקומות שונים בארץ‬
‫החלוצית בשני אופנים‪ :‬באיסורים‬                                                ‫והוא מנה כמה מאות חברים‪ .‬כאשר‬
‫וברדיפות מצד אחד ובזילזול במפעל‬        ‫בינתיים חל הפילוג בגדוד העבודה‪,‬‬       ‫נראה היה בבירור שהארץ עתידה להי­‬
                                       ‫״הגדוד השמאלי״ נושל ממשק תל‪-‬יוסף‬      ‫בנות על יסודות רכושניים‪-‬‬
          ‫הציוני‪-‬סוציאליסטי מצד שני‪.‬‬   ‫והיה נתון בחוסר‪-‬עבודה‪ .‬כחשוד‬          ‫קפיטליסטיים ‪ -‬ולא כפי שהאמינו בימי‬
‫ירידתה של קבוצת אלקינד היתה‬            ‫בקומוניזם היה מנודה מתנועת הפועלים‬    ‫העליה‪-‬השלישית ב״קפיצת הדרך״‬
‫צריכה לשמש תפקיד מרכזי בתכנית זו‪:‬‬      ‫הארצישראלית‪ ,‬וזאת בזמן שפל כלכלי‬      ‫הישר לסוציאליזם ‪ -‬החלו מריבות בין‬
‫הנה קבוצה של יהודים רוסים‪,‬‬             ‫ואבטלה‪ .‬במצב זה גבר פיתויו של‬         ‫חברי הגדוד‪ ,‬אנשי ״הימין״ דגלו בר­‬
‫סוציאליסטים‪ ,‬חלוצים ידועים ומפורס­‬     ‫רעיון הירידה לברית‪-‬המועצות‪ ,‬אבל‬       ‫עיון שהגדוד ישמש מעתה כדגם של‬
‫מים בקרב ״החלוץ״‪ ,‬אנשים שאין לה­‬       ‫רוב חברי ״הגדת השמאלי״ לא נמשכו‬       ‫חברת העתיד‪ ,‬ומשמעות הדבר ‪-‬‬
‫טיל ספק במהימנותם ‪ -‬והם נואשו‬          ‫לרעיון‪ ,‬הם העדיפו לוותר על ״הקו­‬      ‫הצטמצמות רעיון הקומונה הכללית;‬
‫מהסוציאליזם הציוני ומעדיפים לבנות‬      ‫מונה״ ולהישאר בארץ כבתדים‪ .‬מיעוט‬      ‫אנשי ״השמאל״ אמרו‪ ,‬כי על הגדוד‬
‫את ביתם בקרים שברוסיה! מכאן הדרי­‬      ‫ב״שמאל״‪ ,‬שמספר אנשיו הגיע‪ ,‬כנראה‬      ‫להיות כלי‪-‬המאבק להגשמת הסוציאלי­‬
‫שה שהירידה תיעשה בפומבי רב ותוך‬        ‫ל‪ ,80-60-‬החליטו לרדת עם אלקינד‬        ‫זם בארץ‪ .‬בקרב אנשי ״השמאל״ היו‬
‫הצהרות אנטי‪-‬ציוניות‪ .‬הפגיעה בתנועה‬                                           ‫כמה קומוניסטים ו״הימין״ דרש להוצי­‬
‫הציונית‪-‬חלוצית לבשה אופי חיובי‬                              ‫לברית‪-‬המועצות‪.‬‬   ‫אם מהגדוד‪ .‬מנהיגי ״השמאל״ ובראשם‬
‫כביכול‪ :‬הקמת משק לדוגמה בקרים ‪-‬‬        ‫רובם של היורדים לא היו קומוניס­‬       ‫מנחם מנדל אלקינד‪ ,‬סירבו לעשות כן‬
‫משק העשוי להיות אבן‪-‬שואבת לנוער‬        ‫טים במובן הפוליטי של המושג‪ ,‬הם‬        ‫בחוששם לאובדן עמדת הרוב שלהם‬
‫היהודי בברית‪-‬המועצות וייתכן אף‬         ‫שאפו לחיי‪-‬שיתוף מלאים נוסח הקיבוץ‬     ‫בגדוד‪ .‬על רקע זה נשבר האמון ההדדי‬
‫מוקד לתרומות ולתעמולה בקרב היהו­‬       ‫בארץ‪ .‬משנואשו מאפשרויותיה הכלכל­‬      ‫ובליל ה‪ 26-‬בדצמבר ‪ 1926‬חל פילוג‬
                                       ‫יות והפוליטיות של הקומונה בארץ‪,‬‬       ‫בגדוד העבודה והוא נחלק ל״גדוד ימני״‬
                     ‫דים מחוץ לרוסיה‪.‬‬  ‫נואשו אף מהציונות‪ .‬מכאן הוליכה‬
‫ואמנם‪ ,‬השלטונות הרוסים לא‪,‬קמצו‬                                                                    ‫ול״גדוד שמאלי״‪.‬‬
‫ידם בפני המתנחלים החדשים‪ ,‬בהשוו­‬                        ‫דרכם לירידה לרוסיה‪.‬‬  ‫על מנחם אלקינד‪ ,‬מנהיג הגדוד‪ ,‬עבר‬
‫אה למקובל ברוסיה באותם הימים‪.‬‬          ‫באוקטובר ‪ 1927‬הצהיר אלקינד‪,‬‬           ‫משבר רעיוני‪ .‬נתערערה אמונתו‬
‫הוקצבו להם כ‪ 1300-‬הקטר )‪ 13‬אלף‬         ‫לתדהמת ציבור הפועלים בארץ‪ ,‬על‬         ‫באפשרות בנייתו של סוציאליזם בארץ‪.‬‬
‫דונם( אדמה באיזור יבפטוריה שבקרים‪,‬‬     ‫כוונתו וכוונת חבריו לרדת לברית‪-‬‬       ‫באפריל ‪ 1926‬ביקר אלקינד כנציג הג­‬
‫רובה ‪ -‬אדמת מרעה שלא עובדה זה‬          ‫המועצות‪ ,‬מתוך ביקורת על הציונות‬       ‫דוד בברית‪-‬המועצות‪ ,‬הוא ביקש‬
‫דורות‪ .‬עמדו עליה בניינים רעועים של‬     ‫וספק בעתיד הקומונות בארץ‪ .‬הרצון‬       ‫לשכנע את שליטי רוסיה לתמוך‬
‫אחוזה‪-‬נטושה‪ ,‬ובתוכם השתכנה חבורת‬       ‫להשיג הצהרה פומבית זו היה אחת‬         ‫ב״קומוניזם ציוני״ ‪ -‬ב״שמאל״ של הג­‬
‫אלקינד‪ .‬למתיישבים ניתן אשראי גדול‪,‬‬     ‫הסיבות שהניעו את ממשל ברית‪-‬‬           ‫דוד‪ ,‬במקום תמיכתם בפ‪.‬ק‪.‬פ‪ ,.‬המפלגה‬
‫‪ 500‬כבשים‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬מכשירי עבודה‪,‬‬     ‫המועצות לאפשר את התיישבותם של‬         ‫הקומוניסטית בארץ‪ ,‬האנטי‪-‬ציונית‪.‬‬
                                       ‫אנשי הגדוד בקרים‪ .‬בברית‪-‬המועצות‬       ‫נסיון זה נכשל‪ .‬תוך כדי השיחות נזרקה‬
        ‫בהמות עבודה ואפילו טרקטור‪.‬‬                                           ‫לחלל הצעה‪ :‬במקום לבקש את תמיכת‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11