Page 7 - ETMOL 44
P. 7

‫כך התחיל המאבק לחיסול וויו נובה‪.‬‬        ‫חוסר הנכונות של המתיישבים לאמץ‬                    ‫קיבוץ בקרים‬
‫הקומונה היתה קטנה במספר אנשיה‪.‬‬          ‫לעצמם שם ביידיש והדבקות בעברית‬
‫מספרם של המתיישבים‪ ,‬יחד עם כמה‬          ‫כשפת היום‪-‬יום היו חלק מאותה אמונה‬        ‫השנה הראשונה להתיישבות היתה‬
‫יהודים מתושבי המקום)ובהם ״יורדים״‬       ‫תמימה שלהם‪ ,‬שהמעבר לקרים אינו‬            ‫קשה‪ ,‬אולם נראה שלאחריה חל שיפור‬
‫קתמים מן הארץ( שנצטרפו אליהם לא‬         ‫מציין שינוי מהותי באורח‪-‬חייהם‬            ‫במצב‪ .‬יתכן אמנם שהמשק היה מצליח‬
‫עלה על מאה‪ .‬על‪-‬כן נאלצו לשלוח את‬        ‫ובשאיפותיהם‪ .‬ואכן‪ ,‬המוסדות שהקימו‬        ‫והיה הופך למקור תעמולה להתיישבות‬
‫ילדיהם לבית‪-‬הספר בקולחוז ״מולו‪-‬‬         ‫המתיישבים בקרים דומים להפליא‬             ‫היהודית בקרים‪ ,‬כפי שרצו הרוסים‪,‬‬
‫טוב״ הסמוך‪ ,‬שם ישבו יהודים ושפת‬         ‫למוסדות הקבוצה בארץ‪ :‬מטבח משו­‬           ‫אולם הוא נחשד במהרה בעיני השלטו­‬
‫הלימוד בבית‪-‬הספר היתה יידיש‪ .‬הם‬         ‫תף‪ ,‬חדר‪-‬אוכל משותף‪ ,‬בית ילדים‪,‬‬           ‫נות‪ .‬הסתבר‪ ,‬שלקיבוצניקים מעין‪-‬‬
‫היו זקוקים למתיישבים נוספים‪ .‬מחוסר‬      ‫מכבסה משותפת‪ .‬בתיאורים השונים‬            ‫חרוד ותל״יוסף‪ ,‬האידיאליסטים הנכונים‬
‫כוח אדם יהודי)בראשית שנות השלו­‬         ‫בולטת הדאגה הרבה לילדים‪ .‬לאלה‬            ‫להקרבה חלוצית ‪ -‬אין להם מקום בחב­‬
‫שים ירדה קרנה של ההתיישבות היהו­‬        ‫ניתנים תמיד מזון טוב יותר‪ ,‬דיור טוב‬
‫דית בקרים מחמת ״תחרות״ של בירו‪-‬‬         ‫יותר וטיפול מסור‪ .‬אף בהערצה זו של‬                                ‫רה הסובייטית‪.‬‬
‫בידז׳אן ובגלל ההתנגדות של תושבים‬        ‫דור‪-‬העתיד ובעיסוק הרב שעסקו בו יש‬        ‫ירידתם של אלקינד וחבריו באה‬
‫מקומיים להתיישבות יהודית בקרים(‬         ‫משהו מן ההווי בקבוצה הארצישרא­‬           ‫מתוך שאיפה לחיי‪-‬שיתוף בנוסח‬
‫הצטרפו לקומונה משפחות בולגריות‬          ‫לית‪ .‬והעיקר‪ ,‬אותה שמחת‪-‬החיים הפו­‬        ‫הארצישראלי‪ ,‬או ״הקבוצה הגדולה״‪,‬‬
                                        ‫רצת וסוחפת על אף המחסור‪ ,‬אחוות‬           ‫הם ביקשו להעתיק פיםת‪-‬ארץ‪-‬ישראל‬
                              ‫ורוסיות‪.‬‬  ‫החברים ורוח הצוותא‪ ,‬שאיפיינו את‬          ‫מתחת שמי העמק אל ערבות יבפטוריה‬
                                        ‫גדוד‪-‬העבודה בארץ ‪ -‬הן נשמרו‪ ,‬על פי‬       ‫בקרים‪ .‬השאיפה הזו מתבלטת באורח‪-‬‬
      ‫קולחוז במקום קיבוץ‬                                                         ‫חייהם בזמן הראשון שלאחר הירידה‪,‬‬
                                            ‫התיאורים‪ ,‬גם בקומונה בוויו נובה‪.‬‬     ‫וקודם כל בשם שבחרו ליישוב ‪ -‬״וויו‬
‫הקומונה נועדה על‪-‬ידי הרומים‬             ‫ותכונה נוספת הביאו עמם היורדים‬           ‫נובה״‪ ,‬שהוא שם בשפת האספרנטו‬
‫לשמש הוכחה לכשלון הציונות ולהצ­‬         ‫מארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על‪-‬פי תיאורו של הסו­‬         ‫ופירושו ״דרך חדשה״‪ .‬הסופר היידי‬
‫לחת ההתיישבות היהודית בקרים‪ ,‬כן‬         ‫פר פרץ הירשביין‪ ,‬שביקר אף הוא‬            ‫דוד פינסקי ביקר במקום וכתב כיצד בא‬
‫נועדה לשמש דוגמה לישובים היהודיים‬       ‫במקום‪ :‬״אהבת העבודה אשר אין‬
‫האחרים בסביבה‪ .‬אלא ששוב לא היה‬          ‫לראותה בשום מקום כמו בין החלוצים‬                                   ‫השם לעולם‪:‬‬
‫צורך בדוגמה כזו‪ :‬״החלוץ״ חוסל‬           ‫בארץ ישראל״‪ .‬וכדי שתישמר רוח‬             ‫״כולם באו מארץ‪-‬ישראל ודיברו‬
‫בברית‪-‬המועצות וההתיישבות בקרים‬          ‫הצוותא ויישמר העקרון של ״כים אחד‬         ‫ביניהם עברית‪ ,‬דיברו ואהבו עברית‪.‬‬
‫לא עמדה יותר על הפרק‪ .‬אמנם אנשי‬         ‫לכולם״‪ ,‬חייבת היתה הקומונה להיות‬         ‫הם אמרו בעברית ׳דרך חדשה׳‪ .‬בשמחה‬
‫הקומונה עבדו היטב‪ ,‬אך הרווח‬             ‫סגורה ומסוגרת בפני השפעות זרים‪,‬‬          ‫היו קוראים לקולקטיב שלהם ׳דרך‬
‫שבחריצותם לא היה שווה בעיני‬             ‫בפני אנשים שלא חיו יחד עם חבריה‬
‫השלטונות בנזק שבצורת חייהם העצמ­‬        ‫בארץ‪-‬ישראל ושאינם מכירים את הה­‬                                  ‫חדשה׳‪ ,‬אבל‪...‬‬
‫אית והקורצת לכל הסביבה‪ .‬היה איפוא‬                                                ‫ומדוע לא נתנו הקיבוצניקים לשעבר‬
                                                                           ‫ווי‪.‬‬  ‫את השם שבו כל‪-‬כך חשקו? כי פה‬
      ‫צורך להכניס את הישוב ל׳׳תלם״‪.‬‬     ‫כלום היה מקום בחברה הסובייטית‬            ‫הדבר הוא אחר‪ :‬כאן עולה מעברית רוח‬
‫התהליך אמנם הגיע לוויו נובה‬             ‫למין קבוצה כזאת‪ ,‬עצמאית בניהול‬           ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ציונות‪ ...‬ומדוע לא נתנו‬
‫במאוחר‪ ,‬אך לא פסח עליה‪ .‬בשנת ‪1935‬‬       ‫חייה החברתיים והכלכליים‪ ,‬שמנהיגו­‬        ‫את השם הפשוט ביידיש ׳נייער וועג׳?‬
‫הודיעו השלטונות לחברי וויו נובה‪ ,‬כי‬     ‫תה נובעת מתוכה? האם היה סיכוי לקו­‬       ‫מעשה שטן‪ ,‬הם היו הבראיסטים שרו­‬
‫הקומונה תיהפך מעתה לקולחוז‪ .‬המוס­‬       ‫מונה כזו להתקיים במסגרת משטר‬             ‫פים ושנאו יידיש‪ .‬אם כך ‪ -‬למה לא‬
‫דות האופייניים לקבוצה ‪ -‬המטבח ובית‬      ‫ריכוזי ובירוקרטי‪ ,‬כפי שקם ברוסיה‬         ‫ברוסית? זה היה מדיף ריח של התבול­‬
‫הילדים ‪ -‬בוטלו‪ .‬שם הקומונה הוחלף‬        ‫בשנות השלושים‪ ,‬משטר החושד בכל‬            ‫לות‪ .‬כל המושבות היהודיות מסביב‬
‫לשם רוסי טהור‪ :‬״דרוזבה נארודוב״ ‪-‬‬       ‫יוצא דופן? לכך יש להוסיף את הנסיבות‬      ‫נושאות שמות ביידיש חוץ מאלה על‬
‫אחוות עמים‪ .‬בעת ביקורה של משפחת‬         ‫המיוחדות של וויו נובה‪ :‬אנשים שבאו‬        ‫שם שליטים קומוניסטים‪ .‬אך‬
‫פינסקי במקום תירצו החברים הנבוכים‬       ‫מרחוק‪ ,‬שהיו ציונים ושלא נחפזו לה­‬        ‫הארצישראלים לא רצו בשם של אדם‪.‬‬
‫את העזובה בבית‪-‬הילדים בכך שהוא‬          ‫כות על חטא; ויתרה מזאת ‪ -‬הוסיפו‬          ‫הם חשקו בשם של אידיאה‪ :‬דווקא ׳דרך‬
‫עומד להיסגר והילדים יעברו לבית‬          ‫לדבר עברית ולימדו את ילדיהם עב­‬          ‫חדשה׳ ‪ -‬רעיון‪ ,‬סמל‪ ,‬קריאה‪ .‬אם לא‬
‫הוריהם‪ .‬הם כבר דיברו בלעג על ארץ‪-‬‬                                                ‫עברית‪ ,‬לא יידיש‪ ,‬לא רוסית‪ ,‬נשארה‬
‫ישראל‪ .‬״האנשים הנושאים מרירות‬                                             ‫רית‪.‬‬
‫בליבם ‪ -‬אומר פינסקי ‪ -‬מסוגלים לדבר‬                                                           ‫רק אספרנטו ‪ -‬״וויו נובה״‪.‬‬
‫באופן כה עוקצני על הקבוצה בארץ‪-‬‬
‫ישראל ׳הם עוד משנוררים שם‪ ,‬חיים‬                                                                   ‫אלקינד ובני משפחתו ברוסיה‬
‫על קצבה?׳ ‪ -‬שאלר׳‪ .‬משסיפרו להם‬
‫בני הזוג פינסקי על התבססותן הכלכ­‬
‫לית של הקבוצות‪ ,‬היו מופתעים‪ .‬״אך‬
‫שם הורגים יהודים‪ ,‬יורים״ ‪ -‬קראה‬

                    ‫אשה צעירה בכעס‪.‬‬
‫ומסיים פינסקי את התרשמותו מן‬
‫הביקור‪ :‬״את ההתלהבות הרבה ביותר‬
‫של הקיבוצניקים לשעבר בוויו נובה‬
‫עוררו‪ ,‬מלבד‪ ,‬כמובן‪ ,‬סטאלין וממשלתו‬
‫‪ -‬הכבשים שלהם״‪ .‬אכן‪ ,‬על אף השי­‬
‫פור החומרי לא היו הקולחוזניקים‬
‫האלה משנת ‪ 1935‬אלא רוחות רפאים‬

               ‫של המתיישבים מ‪.1929-‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12