Page 12 - etmol 75
P. 12
יחזקאל סהר )מימין( היה גם שומר ראש והתיישבנו .אחד מהם פנה אלי בנימוס האנגלי הקלסי :׳האם
לוייצמן ,נשיא ההסתדרות הציונית תרשה לי להציג לך במה שאלות?׳ עניתי :׳בבקשה רבה׳.
והוא שאל :׳האם תוכל לתת לנו הסבר לנסיעותיך התכופות
מאנגליה וחזרה?!׳ עניתי לו :׳זה פשוט מאוד ,יש לי ידידה
באנטוורפן ואני מבלה את סופי השבוע איתה׳ .הוא אסף את
כרטיסי הנסיעה שהציג לפני ,הכניסם לכיסו ,הצטדק על
שהטריחו אותי והלכו להם .מני אז לא הטרידו אותי.
באחד הימים קיבלתי הודעה מאליהו גולומב כי הגיע
ארצה מגרמניה בחור צעיר מוזר במקצת הטוען כי הוא
מכיר היטב סוחר נשק יהודי בהמבורג שהשלטונות הנאצים
הרשו לו להמשיך בעסקיו .הוא סבור שהסיבה היתה
העובדה שהוא סיפק כנראה נשק לנאצים בתקופה שעוד
פעלו במחתרת .הוא נתן לי את שמו ואת מספר הטלפון
שלו .צלצלנו אליו מאנטוורפן בהזכרת שמו של אותו צעיר
ושאלנוהו אם יוכל לבוא לפגישה אתנו .הוא הופיע ,שטחנו
לפניו את בעייתנו ותשובתו היתה :תנו לי שבוע ימים,
נפגש כאן שוב ותהיה לי תשובה .ואכן ,כעבור שבוע חזר
אלינו ודבריו היו :יש לי הסכמה למכור נשק לציונים
בפלשתינה אך בתנאי שגרמניה לא תהיה מעורבת במשלוח.
זה התאים בדיוק לסידורים שלנו וקבענו שהנשק ,רובים
ותחמושת ,ישלחו למחסננו באזור הבין־לאומי באנטוורפן.
הוא היה מלווה כל משלוח ובו במקום היינו משלמים לו את
התמורה.
את בעיית האריזה פתרנו בדרך זו :רכשנו דודי קיטור של
בתי״חרושת שיצאו מכלל שימוש וכן מכבשי־כבישים
משומשים .היינו פותחים את הדוד ,מנסרים את הצינורות
הפנימיים ,מכניסים את הנשק והתחמושת על ריפוד כדי
שלא יעשו רעש ,מלחימים שוב ,מצחצחים וצובעים יפה את
הדודים ושולחים אותם ארצה על שם סולל־בונה .הוא הדין
לגבי המכבשים .היינו פותחים את גלגלי המכבש ,ממלאים
אותם בנשק ומלחימים חזרה ,צובעים ומשלחים ארצה על
כתובת סולל״בונה.
ולא דוד שאלתיאל ,כי לי היה דרכון בריטי ואילו דוד באחד הימים קיבלנו בקשה מאנצו סרני ,שליח מהארץ
שאלתיאל שטרם התאזרח בארץ ,נסע בתעודה שעליה שישב בברלין במשרדי ״החלוץ״ ביחד עם גיאורג יוזפסטל
הודפס ׳נולד בהמבורג׳ ובמקרה של כשלון מצבו יהיה )לימים גיורא יוסף־טל( ,לבוא לברלין להתייעצות .הגענו
לברלין ,ונפגשנו עם סרני בקפה של תחנת־הרכבת ״אנהל־
הרבה יותר קשה. טר״ .הוא סיפר כי היהודים היוצאים מגרמניה רשאים
קבעתי את בית־הקפה של תחנת הרכבת ״אנהלטר״ לקחת אתם רק חמישים מרק :האם נוכל לעזור להם להוציא
את שאר כספם? הבטחנו תשובה בהקדם .חזרנו לאנטוורפן.
שהיתה סואנת ,כמקום הפגישה .קבעתי אתו ,שאני אהיה היו לנו קשרים טובים עם ראש ההסתדרות הציונית שם.
לבוש כ״ג׳נטלמן אנגלי״ במכנסי פלנל אפורים ומקטורן פנינו אליו והוא המליץ עלינו אצל ידידו פישר בעל בנק קטן
במקום .נפגשנו אתו ושטחנו לפניו את העניין .תשובתו
צבעוני)הצבע היה משתנה בכל פעם( ,בדש המקטורן יהיה היתה :אין זו בעיה קשה ,קיימת כאן חבורת מבריחים
תקוע פרח אדום ואני אחזיק בידי את ה״טיימם״ של לונדון העוסקת בהברחת קפה לגרמניה שאזל אצלם מחוסר מטבע
פתוח לרווחה ,כדי שהאיש שלו יכירני .את הסכום היינו זר .הם בוודאי ישמחו לקבל ״עבודה נוספת״ בדרכם חזרה
מקבלים בטלפון מאנצו בגימטריה .הייתי מגיע לברלין יום מגרמניה .אחרי שעה קצרה זומנו עם מנהיג החבורה
לפני תאריך הפגישה וקובע עם אנצו סרני את השעה שבה בלשכתו של פישר .כשהסברנו לו את הענין ענה מיד :אני
ישלח לי את חבילת הכסף עטופה בניר עתון ,זמן קצר לפני מקבל זאת על עצמי ומציע את הטכניקה כדלקמן -כשתדעו
כמה כסף יש לכם ,תודיעו לי ונפגש כאן בבנק .אנחנו נהפוך
הפגישה עם המבריח .אנצו סרני תמיד שלח את החבילה את המרקים לפרנקים בלגיים לפי השער של אותו יום וננכה
בידי בחורה שעבדה במשרדם למקום שבו קבענו .עם מן הסכום 3%עמלה )לימים כשהסכנה גדלה היא הגיעה
ל״ .(5%על הסכום הסופי נפתח כאן בבנק של פישר מכתב
אשראי לטובתכם .לפני כן נקח שטר כסף בלגי של 10
פרנקים ,נחתוך אותו לשנים ,חציו ישאר אצלי וחציו
אצלכם .במכתב האשראי נכתוב כי בהגישכם למנהל הבנק
את השטר השלם הוא ישלם לכם את הסכום הסופי שנקבע.
האיש שלכם בברלין יפגש עם האיש שלנו וימסור לו את
הכסף הגרמני.
החלטתי כי אני אסע לברלין כדי להסדיר את ההעברה
2ו
