Page 8 - etmol 75

P. 8

‫המקום‪ ,‬״ארבת״‪ ,‬שם הדומה לשם‬ ‫בית הכנסת את הנאמר בתלמוד ״אין‬ ‫מה הרבה יותר מאוחר לימי בית שני‪,‬‬
‫הערבי ״ארבד״ ולפי רשימות צלבניות‬ ‫פותחין פתחי בתי כנסת אלא למזרח״‪.‬‬ ‫אולי על בסיס המצודה הקדומה‪,‬‬
‫היה במקום ״ראיס״ ‪ -‬ראש‪ ,‬מנהיג‪,‬‬ ‫בארבל יש כנראה שני פתחים בצד‬ ‫שנעשה בה שימוש גם בימי הביניים‪,‬‬
‫מזרח‪ .‬ובכך דומה לו בית‪-‬כנסת שאית‪-‬‬ ‫וכי זמנה הוא התקופה העות׳מאנית‪.‬‬
‫אישיות תקיפה‪ ,‬בשם עבד‪.‬‬ ‫רנו מצידו השני של ים כינרת‪ ,‬ב״גבעת‬ ‫שמה הערבי של המצודה הוא קלעת אבן‬
‫ארבל קמה לתחיה בימי העליה הרא‬ ‫הייעור״ שליד עין‪-‬גב‪ .‬לא ידוע אם לפני‬ ‫מען‪ .‬השם מרמז שהיא הוקמה בידי אחד‬
‫שונה ‪ -‬בתרמ״ה )‪ (1885‬נטע הרב ואקס‬ ‫הפתחים היתה אכסדרת כניסה )החופ‬ ‫משליטי בית מען‪ ,‬שמשלו בלבנון ובג‬
‫בקירבתה‪ ,‬במקום שנקרא גם חטין‪ ,‬גן‬ ‫רים הגרמנים שפכו במקום זה העפר‬ ‫ליל במאות ‪ .17-16‬הכוונה לעלי בק‪,‬‬
‫אתרוגים‪ ,‬וחשב להקים בו יישוב יהודי‪.‬‬ ‫שהוציאו מהבניין(‪ .‬הבניין נוסד במאה‬ ‫בנו של פח׳ר א־דין‪ ,‬ב״‪ .1631‬עם זאת‪,‬‬
‫אגודה של חובבי‪-‬ציון ברוסיה חשבה‬ ‫ה‪ .4-3-‬חלקו הצפוני־מערבי מושתת על‬ ‫אף שאינה מצודת״המערות הקדומה‬
‫אף היא לרכוש אדמות בארבל‪ .‬משנוס‬ ‫חדר קמרוני‪ .‬שני חדרים תת‪-‬קרקעיים‪,‬‬ ‫בצורתה המקורית‪ ,‬יש בה כדי להדגים‬
‫דה הקרן‪-‬הקיימת לישראל‪ ,‬רכשה שם‬ ‫קמרוניים אף הם‪ ,‬מצויים בצד הצפוני‬ ‫כיצד התבצרו הקנאים במערות ארבל‪.‬‬
‫את האדמות הראשונות‪ .‬כפר חטים‪,‬‬ ‫של החצר שממזרח לחזית הבניין‪ .‬ייתכן‬ ‫לפני מספר שנים העלו מוטי אביעם‪,‬‬
‫שנוסד ב‪ ,1936-‬היה מראשוני יישובי‬ ‫שחדרים אלה‪ ,‬שבאמצעותם פולס‬ ‫יגאל טפר ויובל שחר הצעה לפיה מקום‬
‫חומה‪-‬ומגדל‪ .‬מושב ארבל נוסד סמוך‬ ‫השטח המשופע‪ ,‬שימשו כמחסנים של‬ ‫כפר המערות של ארבל‪ ,‬שאותו ביצר‬
‫בית הכנסת‪ .‬לא נמצאו עד כה חצרות‬ ‫יוסף בן מתתיהו‪ ,‬נמצא מצידו השני של‬
‫להקמת המדינה‪.‬‬ ‫הנחל המצוקי שמצפון לחורבת ארבל‬
‫רבות לפני בתי כנסת בגליל‪.‬‬ ‫ונחל ארבל‪ .‬שם‪ ,‬על צלע הר ניתאי‪ ,‬יש‬
‫לפני כעשרים שנה ניקה אגף‪-‬‬ ‫לאחר תקופה מסויימת נערכו בו‬ ‫מערות גדולות שהוכשרו למגורים בימי‬
‫העתיקות את בית‪-‬הכנסת העתיק שבמ‬ ‫שינויים‪ ,‬בקיר הדרומי הותקנה גומחה‬ ‫בית שני‪ ,‬ועל ראש ההר יש חומה‪ .‬בצדו‬
‫קום ופרופ׳ נחמן אביגד ערך שם חפי‬ ‫מעוגלת בשביל ארון הקודש‪ ,‬והיא‬ ‫המזרחי של ההר יש חורבה)חרבת ואדי‬
‫רות‪ .‬אחר־כך ניטש המקום ועלה פרא‪.‬‬ ‫היחידה מסוגה הידועה בבתי‪-‬כנסת בג‬ ‫אל חמאם( ובה שרידי בית כנסת‪.‬‬
‫בשנה האחרונה קיבלה קבוצת‬ ‫ליל‪ .‬כנראה נפרץ אז פתח בקיר הצפוני‬ ‫אפשר‪ ,‬בדוחק‪ ,‬להניח‪ ,‬שבמערות אלו‬
‫ארכיאולוגים רשות מאגף העתיקות‬ ‫ומעניין לציין שסיפי הפתחים גבוהים‬ ‫היתה ארבל של ימי בית שני ולאחר‬
‫לנקות את המקום‪ ,‬לפרוץ אליו שביל‬ ‫למדי מעל לרצפה‪ ,‬וכדי להגיע אליה‬ ‫מכן עברה לצידו השני של הנחל‪ .‬לפי‬
‫ולקבוע בו שלטים‪ .‬במהלך הפעולה‬ ‫צריך היה לרדת במדרגות‪ .‬זה סידור‬ ‫אחת ההצעות נכללו המערות שמשני‬
‫נחשפו רבות מאבניו המעוטרות של‬ ‫נדיר‪ ,‬אך כמותו היה גם בבית‪-‬הכנסת‬ ‫צידי הנחל‪ ,‬הן בארבל והן בהר ניתאי‪,‬‬
‫הבניין‪ ,‬המעידות על עושרה של ארבל‬ ‫שנתגלה במרות‪ ,‬בשלב המאוחר של‬ ‫במערכת הביצור של יוסף בן מתתיהו‪.‬‬
‫ונכונות יושביה לתרום ל״מקדש מעט״‬ ‫בית‪-‬הכנסת‪ .‬באחד משני השלבים‬ ‫בכל אופן נראה שמסוף האלף הראשון‪,‬‬
‫שלהם‪ .‬חלקן הוצבו מחדש במקומן‪.‬‬ ‫בבניין היה בו ריצוף של אבני פסיפס‪.‬‬ ‫כלומר באלף השנים האחרונות‪ ,‬זיהו‬
‫הפעולה נעשתה לזכרה של הילדה מעיין‬ ‫בעת החפירה נמצא שפע של אבנים‬ ‫את ארבל במקום הנוכחי‪ ,‬שלידו הוקם‬
‫אזדרכת‪ ,‬שהיתה נלווית לאביה בעת‬ ‫מגולפות ומעוטרות‪ .‬עמודים‪ ,‬כותרות‬ ‫מושב ארבל ובו אנו עוסקים כאן‪ .‬לא‬
‫שבא להתנדב לחפירות ארכיאולוגיות‪,‬‬ ‫ואבנים מקושטות‪ ,‬שנותרו במקום‬ ‫ידוע היכן המעיין שעליו סיפר הנוסע‬
‫לאחר שהבניין חרב‪ ,‬כנראה בעת של‬ ‫שמואל בר שמשון‪ .‬בחורבה מצויים‬
‫ולפני מספר חדשים טבעה בכנרת‪.‬‬ ‫טון האיסלאם‪ ,‬במאה השמינית לספירה‪.‬‬ ‫שרידי בריכת אגירה ענקית למים ובו‬
‫חזרה עטרת ארבל‪ ,‬ואוהבי הארץ‬ ‫שרידים מימי הביניים שמוצאים בחור‬ ‫רות מים רבים‪ ,‬המעידים שהמים ליי‬
‫ועתיקותיה יכולים לטייל שם‪ ,‬לראות‬ ‫בה שייכים לתקופה הצלבנית‪ ,‬עת נקרא‬ ‫שוב נאספו ממי הגשם שירדו במקום‪.‬‬
‫שרידים מפארה של ארבל בימים קדו‬

‫מים‪.‬‬

‫בית״הכנסת מיוחד במינו‬

‫הצנחה בסגנון קדום‪ :‬חיילי הורדוס מורדים‬ ‫ב‪ 1852-‬נתגלה בית הכנסת של ארבל‬
‫במתקנים מיוחדים מראש הצוק‪ ,‬כדי להילחם‬ ‫מחדש‪ ,‬בידי החוקר אדוארד רובינסון‪,‬‬
‫וב‪ 1865-‬נחפר חלקית בידי קפטן וילסון‬
‫במורדים שהתבצרו במערות ארבל‬ ‫מהקרן הבריטית לחקר ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ 1905-‬חפרו אותו צמד חוקרי בתי‪-‬‬
‫הכנסת הגרמניים‪ ,‬קוהל וואצינגר‪.‬‬
‫מתברר שבבית‪-‬כנסת זה יש קווי‪-‬ייחוד‬
‫שאינם מוכרים מבתי‪-‬כנסת קדומים אח‬
‫רים‪ .‬למרות היסוסים אחדים מקובלת‬
‫התוכנית של קוהל וואצינגר‪ ,‬שמצאו כי‬
‫זהו בניין שציר האורך שלו הוא צפון‪-‬‬
‫דרום‪ ,‬דהיינו לכיוון ירושלים‪ .‬מידותיו‬
‫‪ 18.65x18.20‬מטר‪ ,‬והוא מחולק‪ ,‬כר‬
‫גיל‪ ,‬על ידי שלוש שורות עמודים‪,‬‬
‫לארבעה מרחבים‪ .‬מעל לעמודים נישא‬
‫יציע‪ ,‬שגם בו ישבו מתפללים‪ .‬הגג היה‬

‫מקורה ברעפי חרס‪.‬‬
‫לאורך הקירות ולפניהם יש שורות‬
‫של ספסלים בשביל המתפללים‪ .‬הפתח‬
‫הראשי‪ ,‬ששרדו ממנו חלקים ניכרים‪,‬‬
‫הוא בצד מזרח‪ ,‬וכמותו בגליל יש רק‬
‫בסאסא ובסומקה‪ .‬בכל שאר בתי‪-‬‬
‫הכנסת הפתחים הם בדרום‪ .‬בכך מקיים‬

3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13