Page 17 - etmol 75
P. 17
היהודים היו רוב מוחלט בקרב מאת אליעזר ירושלמי באמצע המחצית של המאה ה״19
המשתמשים בשירותי הדואר בירושלים החלה להסתמן תמורה במעמדה של
וכל ״צד״ ביקש לשכנע אותם להשתמש התורכים ביקשו
בשירותיו .גם התורכים ביקשו לשכנע לשכנע את יהודי הארץ ארץ״ישראל .ממחוז עותומאני מוזנח,
את היהודים להשתמש בשירותיהם נתון לשלטונו של פחה מושחת ורודף
ובשנת 1885מינו במנהל סניף הדואר להשתמש בדואר שלמונים ,נהפכה הארץ אט־אט לאזור
התורכי בירושלים יהודי בשם אליהו שלהם ,מינו מנהל מסודר יותר ,עם ראשית נוהגי שלטון
הוניג .הוא עשה חיל בעבודתו היעילה, יהודי כירושלים והתירו ממלכתיים .הגורם לכך היה הגברת
לשביעות רצונו של המודיר )מושל המ חותמות וכיתובים ההשפעה המערבית ,שהתאפשרה תו
חוז( התורכי .אליהו הוניג נולד ברוסיה דות לשיפור אמצעי התחבורה ,אשר
ועלה לירושלים עם אמו ,שלוש אחיותיו בעברית קרבו את מדינות אירופה לארץ״ישראל
ואחיו בשנת ,1874בהיותו בן 12שנה. והגבירו את התעניינותן בה .בנסיבות
אבי המשפחה בא לירושלים חמש שנים העדיפו את שירותי הדואר הזרים ובעי שנוצרו אז נאלצה תורכיה להתיר למדי
לאחר מכן .לאליהו נולדו בירושלים קר של הבריטים ,שהיו אמינים ואשר נות זרות לפתוח בארץ קונסוליות
ארבעה בנים וארבע בנות .הבת שושנה באמצעותם אפשר היה להעביר כסף להגנה על נתיניהן ולטיפול בבעיותיהם.
כהן ,שהיתה הילדה הראשונה שנולדה כל אחת מהקונסוליות הללו ביקשה
בימין-משה ,מספרת בזכרונותיה ,כי ללא חשש שייעלם בדרך. להרחיב את תחומי השפעתה ולהכניס
אביה אליהו שלט בשפות רבות ואף היה לשירותי הדואר היה לא רק ערך תחת כנפי חסותה עדות רבות ככל האפ
סופר של עתונים בחוץ-לארץ .בירוש יוקרתי למדינה מספקת השירותים ,אלא
לים שיתף פעולה עם עורך ״החבצלת״ גם ערך כלכלי ,שכן התשלומים עבור שר.
ישראל דוב פרומקין והיה מחליפו השירותים היוו מקור הכנסה חשוב. התחרות בין הנציגויות האירופיות
כשהעורך היה נעדר מעבודתו .לא במק יעיד על כך רוגזו של העסקן הברלינאי השונות ,בינן לבין עצמן ובינן לבין
רה מצא הוניג את מקומו דווקא ב״החב- ד״ר היינריך מאיר כהן ,אשר פירסם השלטון העותומאני ,היתה גדולה .כל
צלת״ משום שהעתון ביטא דעות הקרו מאמרים בהם גינה את יהודי ירושלים קונסוליה שאפה לגוון ולהרחיב את
בות לליבו -קרא ליישוב הארץ ומתח ומוסדותיהם הנזקקים לשירותי הדואר שירותיה ,ששימשו לא רק את בני חסו
ביקורת על היהודים החיים על חסדי הזרים ״שהם כספחת ממארת וכמחט תה אלא את האוכלוסיה כולה .אחד
״החלוקה״ ואינם מתקיימים מיגיע כפי בבשר החי של תורקיה ,ברוששם ודל- השירותים הללו היה הפוסטה -הדואר
-שבאמצעותו קויים הקשר עם העולם
הם. דלם את אוצרות בספה וזהבה״.
הרחב.
סניף בעיר־העתיקה עד המחצית הראשונה של המאה
שעברה לא היה ,למעשה ,שירות דואר
אליהו הוניג היה יהודי שומר מצוות לאזרחים .השלטון המרכזי בקושטא
ונאלץ משום כך להפסיק את עבודתו קיים את הקשר עם ירושלים ,בירת
בדואר העותומאני ,שהיה פתוח גם החבל ,באמצעות רצים שהיו ממוצא
בשבתות ובמועדי ישראל .המודיר טטרי .האוכלוסיה לא יכולה היתה לי
התורכי ,שלא רצה לוותר על שירותיו הנות משירות זה .רק בשנת 1840נקבע
של פקיד כה יעיל ,הציע לו לפתוח סניף לוח זמנים לרץ הטטרי ,שהיה יוצא
דואר ברובע היהודי בעיר-העתיקה לדרכו בכל יום רביעי מירושלים ,דרך
לשירות הלקוחות היהודים .טלי הוניג, יפו ,חיפה ,עכו ,צור ,צידון ,בירות
נינתו של אליהו ,שהכינה עבודת גמר ומשם לדמשק או לקושטא .כאשר הרץ
מקיפה במסגרת לימודיה על סב״םבה היה מגיע ליעדו הוא היה פורש מטפחת
ועל תקופתו ,כותבת כי סניף הדואר על הקרקע בכיכר העיר ,מניח עליה את
נפתח ברחוב חב״ד בחנות קטנה ואפי ערימת המכתבים שהביא עמו וכל אחד
לה .מעל לחנות נתלה שלט ובו הופיעה היה בא ונוטל את המכתב המיועד לו.
באותיות בולטות וגדולות הכתובת
העברית :״פאסט תורכית״ .התורכים היה זה שירות גרוע מאוד.
לא אהדו כתובת עברית זו ,אבל היו
צריכים להשלים איתה ,שכן רצו לקנות במשך הזמן פתחו גם המעצמות הגדו
את ליבם של היהודים .אליהו הוניג זכה לות שירותי דואר נוספים .ראשונה
לתואר הכבוד ״אפנדי״ והכל קראו לו שעשתה זאת ,היתה אוסטריה ,שפתחה
״אליאם אפנדי״ ואף לבושו היה כשל בשנת 1848סניף דואר בירושלים אשר
אפנדי תורכי נשוא פנים ,כאשר תרבוש קיים קשר קבוע עם ארצות אירופה,
אדום עוטר את ראשו .סניף הדואר באמצעות אניות קיטור שהחלו פוקדות
את יפו .משם הובא הדואר לירושלים
על-ידי רוכבי סוסים ,אחר-כך צצו
סניפי דואר בירושלים של צרפת ,אנג
ליה ,פרוסיה ,רוסיה ואיטליה .היהודים
17
