Page 11 - תאטרון 38
P. 11
פוסט -דרמה
גד קינר בקריאה בימתית מתוך הספר 1948
"מוריס" :בשלב הראשון של מלחמת האזרחים הייתה היוזמה בידי הערבים וה"הגנה" נקטה אסטרטגיית
מגננה .שלב זה התאפיין בלחימה זעירה רציפה שהלכה והתרחבה במהלך החודשים .בערים בוצעו
פיגועי טרור ופיגועי נגד ,ולאורך הדרכים בוצעו תקיפות מן המארב .אולם ב 9בדצמבר החליטה
ה"הגנה" לעבור מהגנה בלבד "להגנה פעילה ,תגובות ועונשין" .אחד השיקולים למהפך לעבר מדיניות
של גמול מוגבל היה ,שהערבים יפרשו חוסר תגובה כמעיד על חולשה .כעבור יומיים ,ב 11 -בדצמבר,
הציבו חיילי חטיבת "אלכסנדרוני" מארב למשאיות ערביות בכביש קלקיליה-ראס אל-עין .קצין צעיר,
אריאל שרון ,שפיקד על החוליה ,דיווח" :אנו קופצים אליה ומדליקים אותה בבקבוקי מולוטוב .שלושה
ערבים פצועים בוערים בתוכה".
בבוקר 30בדצמבר הטילה חוליית האצ"ל פצצות מתוך מכונית נוסעת לעבר קבוצת פועלים ערבים,
שהמתינו בתחנת אוטובוס בשערי בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה .אחד-עשר פועלים נהרגו ועשרות
נפצעו .הפועלים הערבים שבמתחם בתי הזיקוק הגיבו מיד על מעשה זה והתנפלו ב"מקלות ,מטילי
ברזל ,אבנים וכו'" על העובדים היהודים במפעל .במהלך ההתפרעות ,שנמשכה כשעה ,קטלו הנוקמים
שלושים ותשעה איש ופצעו חמישים .מטה ההגנה החליט שלא לעבור בשתיקה על הטבח וקבע שיש
לענוש את הצד שכנגד בהתקפה על הכפר הערבי הגדול בלד אל-שיח' שבמזרח חיפה ,ועל שכנו
חואסה .רבים מעובדי בתי הזיקוק היו תושבי יישובים אלה .אור ל 31 -בדצמבר תקף כוח של ה"הגנה"
את הכפר .הפקוד הייתה "להרוג מקסימום גברים" ,אבל להימנע מהרג נשים וילדים .התוקפים עברו
מבית לבית ,שלפו את הגברים החוצה והוציאום להורג .כמה עשרות מתושבי הכפר נהרגו ,לרבות כמה
נשים וילדים .מנהיגי מפ"ם גינו את האופי הלא-מבוקר של פעולת התגמול .בן גוריון הגיב על
הביקורת זו באומרו ,כי "אבחנה ]בנסיבות כאלה[ זהו דבר בלתי אפשרי ...יש בזאת אי צדק ,אבל אחרת
לא נעמוד".
גליון 38 | 10
