Page 17 - תאטרון 38

‫פוסט‪ -‬דרמה‬

‫גד קינר‪ ,‬שמרית מלול ומרט פרחומובסקי בסצינת הסיום‬

‫ליל שבת בלי טעם ובלי ריח‬
‫והשקט את הלב קורע‪.‬‬

‫איזו מין שלוה ולא עושים שום דבר‬
‫איזו מין שלוה ועוד שבוע עבר ‪.‬‬

‫גם המונולוג האחרון של מרט יושמע באופן פתוח להתרחשויות בזמן אמת‪ ,‬ולא ייצמד לחלוטין‬
‫לטקסט הכתוב‪.‬‬

‫מרט‪) :‬לקהל( השיחה האחרונה עם פרופסור מוריס הייתה לא פשוטה‪ ,‬אך העבודה המאומצת על‬
‫המופע בשבועות האחרונים של ההכנות השכיחה אותה במהרה‪ .‬ההתמודדות הבימתית עם החומרים‬
‫של "‪ "1948‬אפשרה לי להביט על עצמי במראה‪ ,‬הנשימה הפכה להיות קלה יותר‪ ,‬מצב הרוח מרומם‬

‫יותר‪ .‬מתוך השיחות שניהלנו במהלך החזרות‪ ,‬אני יודע ששותפיי ליצירה חוו דבר דומה‪ .‬אין לנו‬
‫ספק גם שהמופע הזה יוכל להקל על עוד הרבה אנשים‪ ,‬בארץ ובעולם‪ .‬כך שאנחנו מקווים שתמליצו‬

‫לחבריכם לבוא ולהתמודד עם טראומת "‪ ,"1948‬כאן בתיאטרון תמונע‪) .‬מתחיל לשיר(‬

‫אף מכתב ממך עוד לא הגיע‬
‫עוד מעט המפקד יופיע‬

‫ויחזור ודאי שוב להבטיח‬
‫בקרוב לרגילה אגיע‬

‫שמרית עולה לבמה‪ ,‬בעודה מנגנת בגיטרה ונעמדת בין גד למרט בהעמדה דמויית להקה צבאית‪ .‬אורות‬
‫צבעוניים מצטרפים בפזמון‪.‬‬

‫‪ ‬גליון ‪38‬‬ ‫‪| 16‬‬