Page 104 - תאטרון 35
P. 104
לא נשרטתי. היא:
נשרטת ,בגלל המחטים הוא:
בלילה הרגליים שלך רעדו.
לא שמתי לב בכלל. היא:
הרגליים שלך רעדו ואת לא הפסקת לדבר על זה. הוא:
אני דיברתי? היא:
דיברת ,והייתי צריך להניח עלייך יד. הוא:
מה ..מה אמרתי? היא:
את אמרת ...אתה ,אתה ...ודברים שלא הבנתי. הוא:
לא ידעתי. היא:
)חושך ,אור(
אני הולכת. היא:
את לא יכולה ללכת עכשיו. הוא:
למה לא? היא:
חושך בחוץ .את שוב תלכלכי את עצמך. הוא:
עכשיו אני רוצה היא:
את לא יכולה ללכת עכשיו, הוא:
אין שום דבר בחוץ
)היא קמה ,מתכוונת ללכת(
את רוצה ללכת ,כדי להסתכל על האבנים. הוא:
אני רוצה ללכת להסתכל על האבנים היא:
אני רוצה להשקות אותם ,ולהצמיח ביניהם פרחים.
לכי אל האבנים שלך .התקרבי אליהן הוא:
ותראי שהן קשות.
)חושך .אור(
)היא עומדת מאחורי המחיצה ,רגע של חלום ,קולה נשמע חם ורחוק(
איפה את? הוא:
אני כאן. היא:
איפה את? הוא:
אני כאן. היא:
102גליון 35
