Page 109 - תאטרון 35
P. 109
דבר המערכת
שבי עכשיו והרגעי.
שבי ושחקי אתי .הטילי את הקוביה.
אני לא מכירה את המשחק הזה. היא:
אני אלמד אותך. הוא:
אתה לא יכול ללמד אותי כל דבר. היא:
אבל את יכולה לשחק. הוא:
אני לא מצליחה לשחק. היא:
תשבי ותשחקי איתי ,אמרתי! הוא:
בבקשה.
)נותר אור עמום ,הוא מגלגל את הקוביה ,קולות הקוביה הופכים לקולות תוף ,הקולות מתגברים .הוא קם,
מביט אל תוך הכד ,הוא צונח אל כיסאו כמשותק(
אני לא מסוגל עוד לגלגל את הקובייה הוא:
הידיים לא זזות
איך את יכולה להסביר איך הידיים לא מסכימות לזוז.
)היא נעמדת מאחוריו( אתה צריך לנוח .לשכב. היא:
פרשתי לך סדין.
פרשתי לך שמיכה .לך ושכב עכשיו.
אני לא עייף עוד .נעשה חם. הוא:
האוויר נגמר בחדר .האוויר הסתלק מהחדר.
)חושך ,אור(
)הגבר מאחורי המחיצה ,היא עומדת בצד הימני(
מה אתה עושה שם? היא:
אני חותך את הלחם. הוא:
אולי אעזור לך? היא:
אני יכול בעצמי. הוא:
)מתכוונת לקום( אכין לך לחם .אני יכולה להכין לך חביתה אם תרצה, היא:
ליד הלחם) .בעונג גובר( תראה מה אכין לך) .היא נגשת לכיוון המטבח(
אני יכול בעצמי ,אמרתי .למה את מתעקשת? הוא:
)הפוגה(
גיליון 107 35
