Page 110 - תאטרון 35
P. 110
אני לא מתעקשת. היא:
)חושך ,אור(
)מתכוונת לצאת( היא:
צאי ,ותסגרי אחרייך את הדלת. הוא:
זה היום .אתה יודע את זה. היא:
אני יודע את זה. הוא:
אולי תצא איתי ,הפעם. היא:
אבוא בפעם אחרת ,כשלא יהיה חם. הוא:
למה שלא תבוא היום? היא:
כי היום אני נשאר ,לא בכל יום אני רוצה ללכת לשם. הוא:
)חושך ,אור(
)עומדת בפתח ,מלוכלכת מעפר (.הפרחים נבלו. היא:
)אינו עונה( הוא:
הכול התמלא באבק) .הפוגה( היא:
לא יודעת איך התמלא באבק .רציתי לחזור הביתה ולהביא מים
אבל כבר הייתי שם .אז התחלתי לנקות.
יה הרבה אבק) .הפוגה( אז ניקיתי אותו
את הפרחים הנבולים .הוצאתי ,למרות שהיו כבר תפוסים בסלע.
וזר שהיו להם שורשים כאלו ,כי מלמעלה כבר היו נבולים .אבל אני
הוצאתי ותם ,אחד אחד.
תלכי לשטוף את עצמך מהאבק. הוא:
)הוזה( מה?.. היא:
אמרתי לכי לנקות את עצמך .את מלוכלכת. הוא:
כן) .חלושה( היא:
)חושך ,אור .הגבר יושב לפנים ,מגלגל את הקובייה בידו .האישה מאחורי המחיצה מאחור ,רק קולה נשמע(
)כעבור מספר רגעים( אולי תבואי לשחק איתי? הוא:
אבוא .יש משהו בתנור. היא:
הניחי לו ,בינתיים. הוא:
לא ,כי אני צריכה להשגיח. היא:
108גליון 35
