Page 5 - תאטרון 40
P. 5
סיכום ביניים
קוראות יקרות ,קוראים יקרים,
עם הופעת גיליון תאטרון מס 40 .אנו מציינים 17שנות פרסום רצוף – תחילה שלוש פעמים
בשנה ,ובשנים האחרונות פעמיים .בתחום כתבי העת לענייני תאטרון ,נדמה שלבד מבמה ,אנו
היחידים שהגענו להישג זה ,במידה רבה בזכות קוראינו הנאמנים ,והודות לתמיכתם של מינהל
התרבות ,משרד התרבות והספורט ,ושל עיריית תל אביב יפו ,וכמובן ,בזכות התמדתם ודבקותם של
העושים במלאכה :עורכים וכותבים ,וזו ההזדמנות להודות לכולם.
זו גם העת לערוך סיכומי ביניים :במהלך שני העשורים שעברו מאז הופיע גיליון הבכורה
פרסמנו עשרות מאמרים ,ראיונות ,מחזות .רצנזיות .אפשר לקבל מושג מה על השפע הזה
מעיון במפתח הכותבים והנושאים ,המודפס בחלקו המסיים של גיליון זה.
בפתח הגיליון – שני רבי-שיח שקיימנו עם יוצרים וחוקרים ,ובהם ניסינו לבדוק מה נשתנה
בסצנת התאטרון בפרט ובחברה הישראלית בכלל ,בין השנים .2015 -1998לכאורה ,לא
הרבה .אותה חלוקה לרפרטוארי ולפרינג' ,כמעט אותם מנהלים ,במאים ,אותן במות ,ואותה
מערכת מתווכת – המדייה לסוגיה ,ועדי העובדים ,המתנ"סים ,סל תרבות .וכל זה כאשר
המערכת החברתית של ישראל עוברת תהליכי הקצנה -גם שמאלה וגם ימינה .וכל זה גם
כאשר בחו"ל ,באירופה ,האוואנגרד פורח.
השוואה כזאת מעלה כמובן מייד את השאלה ,באיזו מידה יכולים אנו להשוות את עצמנו
למדינות אירופיות ,למרות שגם אירופה מאוימת בעיקר בשנים האחרונות .יחד אתה עולה גם
השאלה שחזרה ונשאלה ברבי השיח המתפרסמים בגיליון זה – מה עדיף :הצורה או התוכן?
האם מדינה מאוימת ,הנתונה במצור או במצור פסיכולוגי ,יכולה להרשות לעצמה סוג של
מחזאות וסוג של תאטרון שהוא אוונגרדי או פורמליסטי בלבד ,או שהיא חייבת ליצור את
התאטרון האפקטיבי ביותר ,הנגיש ביותר לקהל ,תאטרון שיחווה דעה על המצב ויעורר דיון,
ולא יעסוק באסתטיקה שרק מדינות אירופיות יכולות להרשות לעצמן.
אותה מצוקה מעלה גם את שאלת הצנזורה של התאטרון :מה הם גבולות ההתערבות של
הממסד בתכנים וברפרטואר ,ואיך התאטרון צריך להתמודד עם תופעה זו :לכוף את ראשנו
או לפתוח חזית? מאז הוקם העיתון תאטרון הייתה משימתנו לתת ביטוי לכל מגוון הדעות,
ולהילחם באופן מאוד אקטיבי על חופש הדיבור .ב 39-הגיליונות שהופיעו עד כה ,פרסמנו
מחזות שהתאטראות לא העלו על במותיהם ,אם מפני שהיו נועזים מדי מבחינה צורנית ,ואם
משום שבחרו לא לשוט עם הזרם .אחת ממשימותינו הייתה גם לזהות תופעות תאטרוניות
חדשניות ,שהתקשורת אינה מתעניינת בהן ,וכך היינו הבמה היחידה שהביאה לידיעת הציבור
מופעים מעניינים שעולים בחו"ל ,ושום כלי תקשורת ישראלי לא נתן להן ביטוי.
ב 17-שנות קיומנו טיפחנו דור של יוצרים ,הוגי תאטרון ,דרמטורגים במאים ומחזאים ,נתנו להם
אפשרות להתבטא מעל דפי עיתוננו ,ואף קיימנו מספר רב של ראיונות עם יוצרים חדשים
וותיקים ,וכך סייענו לשמר את הזיכרון של התאטרון הישראלי ,בהעדר מחקר מספיק .אנו מתכוונים
עורכי תאטרון להוסיף ולעשות זאת גם בשנים הבאות.
גיליון 40ת א ט ר ו ן 3 
