Page 71 - gag 43
P. 71
ֹלא ָּה ָּיה לֹו ַה ְר ֵבה ַמה ְל ַל ֵמד
ִכי ְל ַא ְנ ֵשי ַה ְק ִה ָּלה ָּהיו ְב ָּעיֹות ִמ ֶׁש ָּל ֶׁהם
ַה ֵלדֹות ֶׁש ָּל ֶׁהםָּ ,ה ֲא ָּהבֹות ֶׁש ָּל ֶׁהם ְו ַה ִמיתֹות
ֹלא ָּהיו ִל ְקנוט ִמ ִלים ִב ְש ִביל ְד ָּב ִרים ָּכ ֵא ֶׁלה.
ֲא ָּבל ְקנוט ִב ֵקר ֲא ָּנ ִשים ְב ֵבי ָּתם
ְו ָּל ַמד ֵאי ְך ְל ַת ֵקן חו ִטים
ִת ֵקן ַמ ְע ָּג ִלים ַח ְש ַמ ִל ִיים ו ְק ָּצ ִרים
ָּב ֲארֹונֹות ַח ְש ַמל .הוא ִה ְב ִריג ְמנֹורֹות ְל ָּב ֵתי ֶׁהן
ו ְל ָּכל ָּמקֹום ֶׁש ִה ִגי ַע ֵא ָּליוָּ ,ה ָּיה אֹור.
בעיירה מולדה ,עיר הולדתו ומגוריו של קנוט ,יליד המקום הוא חוואי ונסיך .בלכתנו
ברחובות מולדה הוא מצביע על בניין ארוך וצהוב במעלה הגבעה ומספר ששם נולד.
ברחוב אחר אנחנו פוגשים את בית הספר בו למד .מורד הגבעה עליה יש היום מספר בתי
עץ דו קומתיים עם מדרגות ומרפסת עץ וגן .הבית ודונמים רבים של אדמת גן חקלאית
היתה אדמת המשפחה .אחד הבתים במדרון נבנה בידי אביו .וכך אנו הולכים בתוך הנוף
שהוא ביוגרפיה חיה שיש לקרוא .בראש הגבעה יש בית מוקף עצי שזיף בפריחה לבנה
הלוכדת את העין .קנוט מסביר שזה הבית אליו ברחו המלך והמלכה מפני הנאצים ,ויש
היסטוריונית מפורסמת המעידה על תקופה זו .קנוט ,ברגשנות רבה ובאהבת המקום
וסמליו ,כתב שיר על הרגע בו המלך נמלט אל מולדה ,הכפר הרחוק שהיה לרגע כעיר
בירה זמנית של נורבגיה.
אינטלקטואל ובעל אדמות .שורשיו נטועים עמוק באדמות הגבעות על חוף הפיורד
והאוקיינוס האטלנטי זהו האקסיס מונדי שלו ,הוא מקור ההשראה ,היעד לגעגוע והכוח
ממנו גדלה שירתו ומרחיקה אותו ממקומו .אבל ,באופן פאראדוכסלי כנפיים רחבות
נושאות אותו עם השירה מעבר למקום ולזמן.
בית לבן במעלה הגבעה מוקף עצי פרי נשירים הפורחים בימים אלה .זהו בית משפחת
אודגארט כבר מספר דורות ,ובקצה הגן אסם אדום ישן ובקצה האחר מוסך בנוי מלוחות עץ,
בתוכו כלי עבודה ,משורים מקדחות ואיתים .קנוט מצביע עליהם בגאווה ואומר ,שאלה עוד
זוכרים את עברו כאיכר ,אם יש צורך הוא מכה בגזעי עצים ומניח אותם זה על זה בהמתנה
לבעירה בתנור החורף הישן.
באחד הימים הבאים לוקח אותי קנוט לחוף האוקיינוס האטלנטי שם בכפר קטן Bud ,הוא
מראה לי את בית סבתו ,שם עברה ילדותו והנה חלקת הכפר הנקראת Odgardואין לדעת
האם שם המשפחה של המשורר הוא בעקבות שם המקום ,או ניתן למקום שם משפחתו.
שורשיו יוצאים מתוך המקום אל השירים.
ַּגג גיליון 69 43
