Page 69 - gag 43

‫‪ - Knut‬והבית הלבן במורד הגבעה‬

‫בדרך חזרה הביתה מאוסלו מצאתי עצמי בטעות עוברת משדה התעופה של איסטנבול‪,‬‬
‫שדה אתאטורק‪ ,‬לשדה אחר קטן יותר בצד האסיאתי של העיר‪ .‬שדה תעופה זר באסיה‬
‫של תורכיה‪ .‬הכל משונה ועומד על קוצו של ספק על גבולות שאין לדעת אותם הם‬
‫מתגלים מעצמם ברגע שאינך מצפה להם‪ .‬שםף בהמתנה‪ ,‬ישבתי וכתבתי את הרשימות‬
‫שהשארתי בפנקס‪ .‬לפעמים השהות בין טיסות הוא זמן כפוי להכיל את המעברים‪ ,‬את‬
‫המעבר הקיצוני מההרים הכחולים והפיורדים בכחול שאין לו שם בשפה העברית שהוא‬

‫כחול מכל כחול ימתיכוני‪ ,‬שהות להפנמה‪ ,‬פרדה והכנה לשינוי‪.‬‬

‫ככה היה כשעננים כיסו את ההרים‪ ,‬ואולי הם כלל לא כיסו אלא הם היו עננים שבאו‬
‫מהאוקיינוס אל הפיורד אל האדמה המתחממות לאביב‪ .‬ראשי ההרים נחשפו כאשר אלה‬
‫חלפו‪ .‬היה בזה משהו מלא הדר ומלכותי‪ .‬למרות שאלה הרי גרניט‪ ,‬סלע יסוד‪ ,‬מראה הצבע‬
‫הלבן על הפסגות שינה מהותית את היסוד הקשה למשהו משתנה‪ .‬והרי מדובר בראייה‬

‫ובאשליה חזותית ובניסיון לתפוס ולנסח כדי לקבוע גבול לבלתי ברור‪.‬‬

‫מצאתי עצמי מרבה לחשוב על ‪ Knut Odgard‬ידידי המשורר שעצם העבודה איתו‬
‫מכניסה אותו אל תוך הביוגרפיה שלי‪ .‬קנוט בן השישים ותשע‪ ,‬בהיר עור וירוק עיניים‪,‬‬
‫שיער שיבה הזוכר את האדמוניות שלו‪ ,‬קנוט האיש שהפך את השמרנות לדגל מרד‬
‫נגד ההשתנות הנכפית עליו‪ ,‬עלינו‪ ,‬בכוח הדומה לאיתני טבע‪ .‬יש מקום בו הוא שומר‬

‫שהזמן ינוע בקצב שנקבע לו ביום שבנו את הבית והגן והאסם‪.‬‬

‫קנוט אודגארט הלך ונחשף כמו אותה פסגת הר מכוסת שלג אחת ממאתיים ועשרים על‬
‫חופו של הפיורד פסגה המתגלה במלואה ברגע שענן של מאי עזב אותה‪ .‬איני שוכחת‬
‫את היום שפגשתי אותו בירושלים עם חליפת שלושה חלקים בצבע בז׳‪ ,‬בחום של סוף‬
‫אפריל‪ .‬על ראשו מגבעת וסביב צוארו עניבת פרפר‪ .‬עורו הבהיר נוטה לג׳ינג׳י ושערו‬
‫מתבדר בסגנון בן גוריון עוטף קרחת והוא אדום ומזיע‪ .‬הוא סיפר בגאווה שזה אתה‬
‫קיבל אות אביר ממסדר אבירי ירושלים והסביר שמדובר בקבוצה נוצרית קתולית‬

‫שסמלה מורכב מחמישה צלבים אדומים המשולבים אלה בתוך אלה‪.‬‬

‫השתדלתי לכתוב על מסך האייפד‪ .‬ההנחה היא שהוא יקלוט וישמור וקל יהיה להעביר‬
‫למחשב ולבלוג‪ .‬בפועל לאחר שלושה ימי כתיבה‪ ,‬בדרך לפעולת שמירה הכל נמחק‪.‬‬

‫היה או לא היה‪.‬‬

‫האור‬

‫אור שאינו בהגדרה רגילה של אור ליווה אותי במשך שמונת ימי מסע‪ .‬אור נמשך נמתח‬
‫ומתפשט מתוך היום ללא שקיעה אל תוך שעות הלילה‪ .‬הלילה הוא מושג שלקוח מלכסיקון‬
‫אחר‪ .‬מידע מוקדם השייך למקום אחר‪ .‬לא מדובר ביום ולילה אור וחושך אלא השתנות של‬
‫האור שאם היה בהיר הוא משתנה לגוונים של אפור חלבי ואפור גרעיני ואפור צפוף‬
‫הקרוב ללילי‪ .‬ויש רגעים שבעקבות זיכרון אור היום‪ ,‬הופכים האפורים לכחולים‪ .‬האור‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪67 43‬‬