Page 65 - gag 43
P. 65
חוה פנחס-כהן
על הבית ,בשיר ובפרוזה
פגשתי את קנוט אודגרד ( )Knut Odgardהמשורר הנורבגי יליד מולדה ,באחד
הפסטיבלים ,חזרנו ונפגשנו והרחבנו את הקשר ולפני כשלוש שנים התחלתי
לתרגם את שירתו לעברית ,קנוט קרא לי את השירים בנורבגית ובאנגלית,
שוחחנו עליהם ,ובאביב 2014נסעתי למולדה ,לראות את מחוזות ילדותו ,את
הנופים ,המפרצים והדמויות שביניהן הוא חי ועליהם הוא כותב .קנוט הוא
משורר מאד רליגיוזי בכתיבתו וקתולי באמונתו ,מצאתי שדווקא השוני העמוק
בינינו ,בתרבות ,בנופים ,בדת ודרך הבעתם וניסוחם בשירה ,הם הקוראים לי,
הם המסקרנים אותי ,וככל שהעמקתי חציתי את הזר והמנוכר והגעתי אל
המוכר -אל שירי האהבה לאישה ,לנוף ,הגעגועים לבית הישן ולאל .עבודת
התרגום הביאה לקרבה גדולה בינינו ,קרבה שהולכת וגדלה.
בשנה האחרונה ,2017 ,לאחר שנתיים סוערות ביותר בחיי ,סיימתי כתיבתו של
ספר שירה :וחצי תאוותי בידו ,הנפתח בשני מחזורי שירה שנקראים
אוטופיקציה ,התבוננות רפלקטיבית באמצעות פואמות המאפשרות כתיבה על
הגבול הדק שבין שירה לזיכרון המתגבש לעלילה ,היה או לא היה .רעב ,היא
פואמה המעלה את הרעב הסמוי בלב השובע התל אביבי ,האישי והקולקטיבי,
ניתן להגדרה אך גם מסרב לכל הגדרה מוכרת של מהו הרעב .הוא בליבו של
בית ,אך גם ספק אם הוא בית.
ואולי הצירוף של שתי היצירות האלה תחת "גג" אחד ,בבחינת יצירות שהן
יחסי פנים-חוץ .מהשירה הנורבגית אל העברית ,מבחוץ אל הפנים ,ומהזיכרון
והעולם הפנימי של פנים הבית אל הכתיבה המחצינה הכול -מהאל הזר ,שהוא
בחינת עבודה זרה ,לאל המוכר ,המותר .שתיהן בגעגועים אל בית שהיה ואבד.
בעבור קנוט הבית הפיזי קיים ,אך הוא אבוד בבחינת מוזיאון לעתיד לבוא
ובעבורי ,ספק אם היה ,אך אם היה -הוא מושך אליו געגועים.
עוד דבר על "ויהי רעב בבית"
ַּב ִשיר ַּה ֶזה לֹא ִי ְה ֶיה ִדמוי ְולֹא ֶמ ָטפֹו ָרה
ְב ָלשֹון ְמ ֻד ֶב ֶרת ָר ָזה ְו ַּד ָקה ְכ ִדי ְקט
ַּדלות ַּהחֹ ֶמר ִל ְמ ַּה ְד ִריןָ ,לשֹון ְצמו ָדה
ְכמֹו ֻח ְל ָצה ְר ֻט ָבה ֶל ָח ֶזה ֵערֹםִ .איש לֹא יֹא ַּמר
ֶשלֹא ֵה ִבין ֶאת ַּה ִשיר ַּה ַּדק ַּה ֶזה.
ַּגג גיליון 63 43
