Page 60 - gag 43
P. 60

‫גם זיוה היא חברה לטווח ארוך‪ .‬לא פעם אמרה לי שאדם צריך לטפח את חבריו כמו‬
‫עציץ (שאם אין מספקים לו מים ודשן הוא נובל)‪ .‬חברות מבחינתה היא עניין יום‪-‬יומי‬
‫כמעט של דאגה מתמידה ובלתי פוסקת‪" .‬יש לי חברים"‪ ,‬סיפרה לי פעם‪" ,‬שבמאוחר‬
‫גיליתי שהם שמרו לאורך את הקלפים צמוד לחזה‪ ,‬ומשום‪-‬מה בחרו שלא לספר לי‬
‫דברים שהיו לגביי בעלי חשיבות מכרעת – דברים שאילו ידעתי אותם 'בזמן אמת'‬
‫היו יכולים לשנות את חיי לטובה ולמנוע ממני טעויות ועגמת נפש"‪ .‬חברים כאלה‪,‬‬
‫לאחר שנתברר לה שה ֵכנות ששררה ביניהם לא הייתה הדדית‪ ,‬איבדו אצלה את כל‬

                                                                       ‫נקודות הזכות שצברו‪.‬‬

‫התרשמתי שבמהלך השנים היא תרמה לא מעט לחברותיה‪ :‬היא עודדה אותן להעביר‬
‫את ילדיהן לבתי‪-‬ספר המתאימים לכישרונותיהם‪ ,‬דאגה לצייד אותן במכתבי המלצה‪,‬‬
‫דאגה להן לפרסים ולמענקים‪ .‬כך גם לגבי רבים עמיתיה בחקר הספרות‪ :‬זיוה גילתה‬
‫נדיבות רבה‪ ,‬ונענתה לרוב בקשותיהם‪ ,‬אם הוגשו בהיגיון ובהגינות‪ ,‬ולא בתובענות‬
‫קפריזית‪ ,‬חסרת כיסוי‪ .‬מאחר ששפטה בפרסים רבים‪ ,‬שבחלקם שפטתי גם אני‪ ,‬ידוע‬
‫לי שהשיפוט הקנה לה אויבים לא מעטים‪ ,‬ולא בצדק‪" .‬המקופחים" אינם יודעים שלא‬
‫פעם ניסתה ללמד עליהם זכות‪ ,‬אך לא הצליחה לשכנע את ועדת השיפוט כולה‬
‫להעניק להם פרס‪ .‬לא פעם ניסיתי להזמין אותה לכוס קפה‪ ,‬והתברר לי שלא תוכל‬
‫לעזוב את חדר‪-‬עבודתה ולרדת לקפה השכונתי‪ ,‬כי היא עסוקה בכתיבת חוות דעת על‬
‫דוקטורנטים‪ ,‬על ספרים של עמיתיה ועל הצעות מחקר כאלה ואחרות‪ .‬הזמן שהשקיעה‬
‫ב"מתן בסתר" במשך השנים הוא רב ועצום‪ ,‬ללא כל פרופורציה למה שקיבלה אי‪-‬‬

                                                                               ‫פעם מן הזולת‪.‬‬

                         ‫***‬

‫רק לעיתים רחוקות זיכו אותה ידידיה בגמול על התרומות הרבות שתרמה ללא‬
‫תמורה‪ .‬בשנים שבהן לימדה במכללת סמינר הקיבוצים‪ ,‬הרבתה ד"ר רות ירדני‪ ,‬ראש‬
‫החוג דאז‪ ,‬שאת הדוקטורט שלה על בנימין תמוז כתבה בהנחיית זיוה שמיר‪ ,‬לערוך‬
‫ערבי השקה לספריה‪ .‬המשיכה במסורת זו ד"ר מימי חסקין‪ ,‬שירשה את מקומה של‬
‫רות ירדני בראשות החוג‪ .‬פעם ערכו לכבודה אנשי מכון כץ לחקר הספרות ערב‬
‫הוקרה במרכז צימבליסטה‪ ,‬כאשר סיימה את תפקידה כראש המכון‪ ,‬וזיוה סיפרה לי‬
‫שרבים שאלו אותה בעדינות לשלומה וחקרו את בני משפחתה אם היא בריאה‪ .‬אם‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב "מפרגנים" למישהו‪ ,‬אמרו אותם חברים מודאגים‪ ,‬כל‬

                                               ‫הסיכויים שהוא שכיב‪-‬מרע שימיו ספורים‪...‬‬

‫זיוה אינה מתרחקת מאור הזרקורים‪ ,‬אך גם אינה אוהבת לעמוד במרכז הזירה‪ .‬יותר‬
‫מכל היא אוהבת לשבת בספרייה או בחדר העבודה שלה ולגלות חידושים‪ .‬כמעט בכל‬
‫אחת משיחותינו היא נוהגת לספר לי על משהו חדש שנתגלה לה להפתעתה‪ .‬אין‬
‫מדובר בעובדות חוץ‪-‬ספרותיות בנוסח "מי אמר למי?"‪ .‬מדובר בעניינים פנים‪-‬ספרותיים‪,‬‬

                                   ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪58 43‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65