Page 62 - gag 43
P. 62
הקיבוצים ,ועוד כהנה וכהנה" .מקצוע הספרות" ,חזרה ואמרה לי בשיחותינו הרבות,
"מצוי בסכנה גדולה .כך בכל העולם ,אך אצלנו זה קריטי יותר מאשר בעולם
הרחב" .במאמרים רבים שכתבה ב"כיוונים חדשים" ובבמות אחרות הדגישה כי אחרי
שעזב היהודי את הגולה ואת סף בית-המדרש הישן ,הספרות העברית היא זו שגיבשה
את זהותו החדשה ,ובלי התשובות המורכבות שהיא נתנה לבעיית הזהות אנחנו כולנו
כסומא בארובה ועתידנו לוט בערפל .שרי החינוך ,שרי התרבות ,קברניטי
האוניברסיטאות והמכללות אינם מבינים זאת.
צריך לחייב כל תלמיד באוניברסיטה ללמוד לפחות קורס אחד בתרבות עברית ,ולתת
כמה עשרות מלגות קיום לסטודנטים מצטיינים שיתמחו בתחום זה ויעבירו את הגחלת
לדורות הבאים.
***
בנוסף לאהבתה לספרות העברית יש בה אהבה גדולה וכישרון רב לשפה העברית.
זכור לי שזיוה אמרה לי פעם ,באחת משיחותינו בעת הטיול מסביב לשכונת מגורינו,
שאמינות ,נאמנות ו ֳא ָּמנות הן מאותו שורש ,ומי שבוגד בבן-הזוג ,בחבריו ,בעמו
ובעקרונותיו אינו יכול להיות לדעתה אמן או חוקר ראוי לשמו .למפעל חיים בתחום
הספרות העברית ובחקר הספרות צריך שלמות נפשית ושלוות נפש שאין לאנשים
בוגדניים ,המחפשים הנאות קצרות-מועד של "חיי שעה" ,ומבלים חלק מזמנם
בהמצאת תירוצים וסיפורי כיסוי להסתרת מעשיהם ה"יפים" .כזאת היא זיוה שמיר,
שרצה ריצת מרתון למרחקים ארוכים ,ובדרך-כלל אין לה פנאי לחשבונות קטנים .היא
אשת משפחה למופת ,מורה נערצת במרכז הבינתחומי שבו התחילה ללמד אחרי
ארבעים שנות הוראה ומחקר באוניברסיטת תל-אביב ,וחברה טובה שאינה חוסכת
מזמנה למען אותם חברים שלא הכזיבוה.
רק על דבר אחד אני מצטערת :על שלא הספקתי להכיר לה את שני האנשים
הכריזמטיים ביותר שהכרתי בחיי :את אבי ד"ר יחזקאל דבי שהיה רופא רב-פעלים
ואיש העולם הגדול ,ואת אבי הרוחני רחב-הדעת ,חד העין והנדיב ,פרופ' ברוך
קורצווייל .אני יודעת בוודאות שעם שניהם היא הייתה מוצאת שפה משותפת ונושאים
לשיחות רבות וארוכות.
זיוה קנתה את לבי ואת הערכתי תמיד בזכות האחריות ללא מצרים שהיא מגלה
כחוקרת ספרות וכמתרגמת מחוננת .יכולת הקשב הנדירה שלה ליוצרים וליצירותיהם
נעשית תמיד מתוך מודעות עמוקה למעמד הנדיר של הספרות בין כלל האמנויות .היא
גם ה"מגלה טמירין" של הטקסט הספרותי העברי ,וגם "הצופה לבית ישראל" (כפי
שניכר ממאמריה ב"כיוונים חדשים") .מחויבותה ,הישגיה ונאמנותה של למעמדם של
תחומי מחקריה מקנים לה את הזכות להימנות עם אותם מעטים שהכרתי ,שהם גם
''אנשי אשכולות'' וגם ''אנשי המעלה''.
ַּגג גיליון 60 43
