Page 13 - גג 47 16במאי
P. 13
עיבוד גרפי :ח .נ. אלבר קאמי
בעיקר שנאתי את מנוחות הצהריים הכפייתיות לצד סבתא .ריח החמיצ ּות ,הריח ֶה ָעל ּום
של ִזקנותנו ,היה עולה באפי .כבר אז הרגשתי שאנחנו נרקבים מהר .הדודים שלי עבדו
קשה .לפועלים האמיתיים אין אף פעם חופשים ,והם עובדים במשך שבוע כל יום כעשר
שעות .הדוד אטיין ,למשל ,היה צריך לחתוך לעצמו את היד כדי לצאת לחופשה.
לקולנוע הייתי הולך עם סבתא .גם היא לא ידעה לקרוא .הייתה מעמידה פנים כאילו
שכחה את המשקפיים בבית ,ואני הייתי צריך להקריא לה את הכתוביות.
בן עשר הייתי כשנכנסתי לבית הספר העממי לנערים .לואי ז'רמן ,המורה שלי ,היה לי
כאב שני ,בעצם אם חושבים על זה – ראשון .בחורף ,היו התנורים שורקים שם .ילדים
אחדים פחדו ,אמרו שזה רוחות .אני לא .ז'רמן אמר על אלוהים כי יש כאלה המאמינים בו
ואחרים לא .זה לא היה זר לי .אצלנו במשפחה לא היה גן עדן ולא גיהינום .אם מישהו
ַּגג גיליון 11 47