Page 18 - גג 47 16במאי
P. 18
כתבתי מסה על אנדרה מאלרו שבה ניסיתי לטעון כי לעולם-לעולם הפילוסופיה של
המזרח תהא רחוקה מן המערב כרחוק שמיים מארץ .לא יוכלו השתיים להיפגש על שום
גשר .פרמנוויל גם היה הראשון שהמליץ לי לקרוא את "המשפט" של פרנץ קפקא ,יצירה
שהשפיעה עליי רבות ותפסה לימים בנית ּוחה מקום מרכזי בחלק האחרון של המיתוס של
סיזיפוס.
אני בא מעולם של מסה ההופכת לסיפור .פרמנוויל יזם כתב עת מהפכני לענייני חברה
וספרות באלג'יריה .אחוז מסוים ,סכום נאה מן המשכורת שלי ,העברתי לכתב העת.
בתקופה ההיא הייתי יותר עורך מ ּכותב .עשיתי פה ושם ניסויים במשפטים קצרים
וארוכים ,אבל בעיקר פסלתי וביקרתי אחרים ,את חבריי .זה חידד את חושיי .הם ציפו
לזה .הם רצו בזה.
בערב הכנתי פקידים לבגרות בפילוסופיה .המגע שלי עם התלמידים המבוגרים היה טוב
מן המגע עם תלמידי התיכון .נהניתי ללמד אנשים בוגרים וחושבים ,כאלה שכבר יצאו
ממלכות הילדות והנערות ַל ָּגל ּות .זה ודאי היה טוב יותר מהעבודה כפקיד בעירייה ,ששם
אתה פוגש על בסיס יומיומי את שגרת החיים ,אבל נעשה מטומטם ומיטפש.
סימון הפכה אט אט ממקור השראה לנטל .לא יכולתי לנסוע לפריז בגללה .עם כל האהבה
– היא הייתה מסוממת וזקוקה להשגחה ולטיפול תמידיים .רציתי לכתוב מחזה על
קליגולה ,רציתי לכתוב את ספרי על הרובע העני ובית החולים שבו ,ולא יכולתי.
ב 1935-נפגעה ריאתי השנייה .חשתי ברע .לא יכולתי לרחוץ בים ולא לעסוק בספורט.
הייתי יוצא לטיולים רגליים קצרים לפוש מעט מן הלחץ בבית .אהבתי לעמוד ולהשעין
את מצחי על גדר אבן או על רשת ברזל ולחוש את החום של החומר ,להביט בזאטוטים
המשחקים כדורגל סמרטוטים בחצר .זה עורר בי געגועים ,אך לא טרחתי לרחם על עצמי.
המרחם על עצמו מת ּבלה ומזדקן מהר.
כתבתי בפנקסים .בשבילי פנקס הוא כלי עבודה ,לא חלילה יומן מתעד .ספרות אינה
תרפיה .יש ללטש את הרעיונות .סביבי היו הרבה פיתויים לפעולה חברתית ופוליטית.
חברים שלי התאגדו באגודות ,עמדו בראשי ועדים ,קראו ָמני ֶפ ְסטים .חשתי הזדהות רבה,
אבל רציתי להפוך את חיי לקרש קפיצה ליצירתי .בשלב זה ,לכל היותר ,הייתי מוכן
לסייע חברתית בהקמת תיאטרון פוליטי .עולם הבמה ריתק אותי .רציתי לשחק ,רציתי
להיות מחזאי.
פלפול ופיתול טובים לשיחת ֵרעים ,לוויכוח פוליטי; בכתיבה צריך ללטש את הנכתב כמו
יהלום ,לזקק את הדבר .הנאמר פחות מחייב מהנכתב .גיליתי בי בתקופה ההיא משהו
לבנטיני-טבעי .הכבוד היה חשוב לי .התעקשתי להזמין את חבריי לשתייה במקום להיות
מוזמן .אהבתי מערבונים ובלשים אמריקאיים .על הטוב והרע היה להתבהר ולהתברר
לנגד עיניי.
ַּגג גיליון 16 47