Page 24 - גג 47 16במאי
P. 24

‫הצצה לתורת ההווה האוטונומי הדחוס של יוסי יזרעאלי‬
                            ‫עשרת העיקרים‬

‫למחזה אסור לספר סיפור‪ .‬מחזה מורכב מתפריטי פעולות שמתוכן משתמע סיפור‪.‬‬                 ‫‪.1‬‬
                           ‫פעולה דרמטית היא או שינוי או גילוי וכל מה שביניהם‪.‬‬        ‫‪.2‬‬
                                                                                     ‫‪.3‬‬
      ‫פעולה דרמטית היא חירומית‪ .‬היא אינה "אפשרית" כי אם "חסרת ברירה"‪.‬‬                ‫‪.4‬‬
‫פעולה דרמטית היא הווה נטו‪ .‬על כן אינפורמציה היא רעל דרמטי כי היא נשענת‬

     ‫על ידע אודות העבר‪ .‬ניתן להעביר אינפורמציה אודות העבר אך ורק כמוצר‬
                       ‫לוואי לפעולה סופר‪-‬חירומית‪ .‬תהליך זה נקרא "היווי עבר"‪.‬‬

 ‫‪ .5‬תנאי לפריצתו של מחזה הוא "מקודם דרמטי"‪ .‬כשמחזה בנוי על "מקודם אפי"‪,‬‬
‫הדיאלוגים יהפכו למסבירנים‪ ,‬יצוצו מונולוגים מסבירנים‪ ,‬מה שמחלל את ה"הווה‬

  ‫נטו"‪ .‬על השחקן מוטלות פעולות לא הכרחיות‪ ,‬מסבירניות‪ ,‬שאין בהן לא גילוי‬

                        ‫ולא שינוי‪ ,‬והוא הופך לדוברו של המחזאי נטול הכישרון‪.‬‬
  ‫‪ .6‬ה"מקודם הדרמטי" הוא פשוט‪ ,‬טראומתי וטעון תיקון מידי‪ .‬הדמויות והעלילה‬
‫פורצים מתוכו אל תוך ההווה של המחזה כשהם בהריון מתקדם‪ ,‬כשבאו מים עד‬

                                                              ‫נפש‪ ,‬כשכלו כל הקיצים‪.‬‬  ‫‪.7‬‬
    ‫לדמות דרמטית אין ביוגרפיה או היסטוריה מעבר למצוי בהקשר הטקסטואלי‪.‬‬                ‫‪.8‬‬

                ‫הקשרים קונטקסטואליים מחבלים באוטונומיה של ההווה הדרמטי‪.‬‬
   ‫דמות דרמטית היא אך ורק סך כל פעולותיה הבלתי צפויות‪ .‬דמות היא תוצאה‬
  ‫ולא נקודת מוצא‪ .‬על כן חיבור "דף דמות" הוא איוולת הנובעת מאי הבנה של‬
‫האירוע הדרמטי‪ .‬כל סיטואציה דרמטית חייבת להיות מהסוג הבלתי אפשרי שבה‬

                      ‫הדמויות בונות זו את זו אהדדי‪ ,‬תהליך הנקרא "היווי הדדי"‪.‬‬

‫‪ .9‬כל אלה ועוד יסייעו בבניית מחזה שהוא הווה אוטונומי דחוס‪ ,‬עולם ומלואו על‬
                 ‫הבמה במשך שעה וחצי‪ ,‬הניזון אך ורק מחולייתו הטקסטואלית‪.‬‬

‫‪ .10‬חווית ההווה האוטונומי הדחוס מספקת לנו‪ ,‬בני חלוף עיר מקלט מפגעי הזמן‪,‬‬

‫טעימה מהנצח‪ ,‬מעין "עולם הבא"‪.‬‬

‫כשפרופ' צ' סיים את תקופת ההתמחות‪ .‬הסיבה ‪ -‬התקף חרדה בטקס חנוכת בניין‬
‫דירות שפ' הוא בעליו‪ .‬שנים לפני התקף החרדה‪ ,‬כך התברר‪ ,‬פ' חווה תקופות‬
‫דכדוך וכולן התחילו בכל חנוכת בניין‪ ,‬ובכל פעם הדכדוך חלף כשפ' התחיל‬
‫בבניית בניין נוסף‪ ,‬גבוה יותר‪ ,‬וככל שהבניין גבוה יותר תקופת הדכדוך אחרי‬
‫חנוכתו התארכה וכך עד התקף החרדה‪ .‬ומאז‪ ,‬למרות הבור שכבר נחפר להנחת‬
‫היסודות‪ ,‬פ' מעכב את התחלת הבניה של הבניין הגבוה בעיר שמבחינתו הוא‬
‫פיסגת ההצלחה‪) .‬לקרוא את מאמרו של פרופ' צ' 'הטייקון החרדתי ‪ -‬הפתולוגיה‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪22 47‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29