Page 38 - גג 47 16במאי
P. 38

‫מאמרו של זך "הרהורים על שירת אלתרמן" )שהתפרסם בכתב‪-‬העת‬
 ‫עכשיו באביב ‪ (1959‬לא היה "יריית הפתיחה" של המרד בסמכות‪-‬העל‬

           ‫של נתן אלתרמן‪ ,‬כי אם "שריקת הסיום" של מרד זה‪.‬‬

                                                                                                   ‫\‬

‫הסיפורת העברית‪ .‬עיינתי בהם בתחושה ברורה ש" ִמנהג חדש בא לעולם"‪ .‬לא עוד ערכי‬
‫הקולקטיביזם של בני דורם של הוריי‪ ,‬שנולדו בעשור הראשון והשני של "תל‪-‬אביב‬
‫הקטנה"‪ ,‬ושרו בנימה מז'ורית את "נכונים תמיד אנחנו"‪ .‬מעתה התחילה להכות שורש‬
‫סיפורת אינדיווידואליסטית וחסרת ערכים קונצנזואליים‪ ,‬שאינה מעלימה עין מתופעות‬
‫שליליות ו ִּביזריות – מן החולי‪ ,‬הסטייה והכיעור‪ .‬מעשים אנרכיים כמו ָסדיזם‪ ,‬חטיפת‬
‫ילדים‪ ,‬גילוי עריות‪ֶ ּ ,‬פדופיליה‪ֶ ,‬נקרופיליה‪ִּ ,‬פירֹומניה‪ ,‬וכיוצא באלה סטיות השוברות‬
‫איסורי טא ּב ּו אוניברסליים‪ ,‬כי ּכבו בסיפורים הללו באין מפריע‪ .‬מפי שכנתי בת‪-‬שבע‬
‫שמעתי שברוך קורצווייל כתב על הסיפורים האלה בעיתון הארץ‪ ,‬כי אילו היה ל ִסטרא‪-‬‬

                                     ‫אחרא כשרון ספרותי כי אז היה כותב בנוסח עמוס עוז‪...‬‬

                       ‫ג‪ .‬הסופרים בני דור המדינה‬

‫הימים היו ימי ה"ניו קריטיציזם"‪ ,‬ואנו – תלמידי החוגים האקדמיים לספרות – התחלנו‬
‫לקרוא את הסיפורים הללו כאילו מדובר בטקסט "נטו"‪ ,‬נטול אי ֵדאות ואי ֵדאולוגיות‪ .‬רק‬
‫במאוחר התבררה לי ולחבריי לספסל הלימודים מהי השקפת עולמם של מחבריהם‪.‬‬
‫במאוחר אף התברר לנו שהמ ַס ּפרים הצעירים והחדשניים‪ ,‬בני "דור המדינה" שפרסמו את‬

‫סיפוריהם בחוברות קשת – ובהם א"ב יהושע ועמוס עוז – היו אך תמול שלשום‬
‫סטודנטים לספרות באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ועשו את צעדיהם הראשונים‬
‫בעידודו של פרופסור גרשון שקד שאותו כבר הספקנו‪ ,‬חבריי לספסל הלימודים בחוג‬

                                                                  ‫לספרות ואני‪ ,‬להכיר ולהוקיר‪.‬‬

‫את הדור הקודם‪ ,‬דור המאבק על עצמאות ישראל‪ ,‬תיארו שני הסופרים הצעירים הללו ְּכדורם‬
‫של אנשים א ּוניפֹורמיים‪ ,‬צייתניים והולכי בתלם המוכנים להעלים עין מ ִּפגעי המציא ּות ומשלימים‬
‫עם הקיים‪ .‬את יצירתם ה ֵּכנה והישירה של קודמיהם הציגו כספרות חסרת תחכום – "ספרות בלי‬
‫סוד"‪ .‬סגנונם ה ֵראליסטי של קודמיהם עם שקיפ ּותו המי ֶמטית הוליד אצלם תגובת‪-‬נגד בדמות‬
‫סיפורת "מוזרה" וחידתית‪ ,‬שאינה מוליכה את הקורא בקו ישר לקראת סוף שיש בו מתחושת‬

                            ‫הסיג ּור )‪ (closure‬או לקראת מסקנה אי ֵדאולוגית ברורה ונחרצת‪.‬‬

‫ני ּכרה שאיפתם של הצעירים המרדניים של שנות השישים להוריד מעל במת ההיסטוריה את‬
‫בני הדור החולף שלא מרדו באבותיהם הרוחניים – את משה שמיר‪ ,‬יגאל מוסינזון‪ ,‬אהרן מגד‪,‬‬
‫נתן שחם‪ ,‬בנימין תמוז‪ ,‬חנוך ברטוב ואחרים – בשמם של ערכים ֶאתיים ו ֶאסתטיים חדשים‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪36 47‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43