Page 45 - גג 47 16במאי
P. 45
לבין הנפטר ,בהמשך אבחן מקרה מיוחד של מעין "תודעה משותפת" לשלושתם
)ולדמויות נוספות( ,ואחתום בדברים על געגועים.
:את היחס בין הנוסע לבין הנשאר )או לנשארים( קובע ,בעיקרו של דבר ,בראש
ובראשונה הנוסע; שכן מטבע הדברים ,הנשאר אינו יכול לדעת היכן נמצא הנוסע וכיצד
ליצור עמו קשר ,ללא שיתוף פעולה מצידו )היבט שבולט ב"געגועים"( .רק באופן משני
ונגזר ,יכול הנשאר לבחור כיצד להגיב לניסיונות התקשורת של הנוסע )או להיעדרם(.
בהקשר זה יתכנו שלושה מודלים עיקריים של יחסים בין הנוסע לנשאר ,שלכל אחד מהם
יש ייצוג ברומנים של עמוס עוז :נוסע המסרב לכל קשר ,או משמר קשר אמביוולנטי ,או
מקיים קשר הדוק עם הנשאר; כשלגבי כל אחד מהם יכול הנשאר להגיב בדרכו שלו.
דוגמה מובהקת לנוסע המסרב לכל קשר עם ביתו ועם מי שנשארו מאחוריו הוא יונתן
ליפשיץ ממנוחה נכונה :מרגע שיצא למסעו ועד לשובו לא שלח לביתו אות חיים .אפילו
פתק לא השאיר בצאתו ,למרות שחשב ש"הייתי צריך" ,מפני ש"אבל איזה מילים
אפשר" ) .(220יחס זה משקף את המלנכוליה ותחושת הזרות שלו כלפי סובביו .להעדר
קשר זה יש שני סוגי תגובות מצד הנשארים .הוריו אינם יכולים לשער מה עולה בגורלו,
ואף נגררים להאשמות הדדיות בהן הם מייחסים זה לזה את סיבת היעדרו .מנגד מצויים
אשתו רימונה וחברו עזריה ,המבינים ללבו – רימונה יודעת לומר שיונתן יצא "מאוחר,
כשהיה כבר מוכרח ללכת" ) ;(242וגם יודעת שלא באו לקרוא לו לצבא אלא "הפעם זה
משהו אחר" ,שהלך "לחפש איזה דבר" ) ;(243ושצריך "לחפש וגם לחכות" לו ).(245
גם עזריה מבין ש"משהו כאילו כבה לו בתוך נשמתו .קר ליונתן בחיים" ) ,(246ולאמו
של יונתן "ידע להגיד כי היה לו לא טוב אצלנו והלך להיות לבדו ואולי גם לתת לנו
עונש .כשיוטב לו אולי הוא יחזור" ) .(370את ידיעתם של רימונה ועזריה על המתרחש
אצל יונתן ניתן ליחס למוזרות הטבועה בהם; אך לצידם קיים ברומן אדם נוסף המבין
לליבו וכביכול "מקיים עמו קשר" מעבר לשתיקתו :שרוליק ,המוזיקאי מזכיר הקיבוץ,
שיודע לומר שוב ושוב "בתוקף לא-לי" כי "הוא בריא ושלם .רע היה לו בזמן האחרון
והוא קם והלך להיות איזה זמן עם עצמו" ) .(261שרוליק מעיד כי הוא יודע זאת מכוחו
של "קול פנימי" או "על פי אינטואיציה" ,אבל ניתן למצוא בדבריו הסבר נוסף :הזדהות
– "וכי מי מאיתנו לא התפתה אי-פעם ,בסתר ליבו ,לעזוב פתאום את הכל וללכת בלי
שום מטרה?" ) (293הוא שב ושואל .בסיכומו של דבר" ,צ'ופקה ]המפקד[ ועמוס ]האח[,
רימונה ועזריה ושרוליק ,כולם בדרכים שונות הגיעו לידי תחושה ששום אסון לא אירע
לו" ,ו"יום אחד נקבל ממנו איזה סימן חיים" ) .(357ואכן ,סוף הרומן מגלה כי הצדק היה
עמם ,וכי למרות שיונתן סירב לקיים עמם קשר הם מצידם הצליחו להבין ולדעת )באופן
כללי( את פשר מסעו ,מהלכו וסופו.
קשר אמביוולנטי בין הנוסע לנשאר מודגם בקשר שבין נועה לתיאו ,גיבורי אל תגידי
לילה .נועה מספרת לתיאו בן זוגה על פעולת ועד ההנצחה לזכר תלמידה המת עמנואל
ואת המתרחש בנסיעותיה בקשר לכך בלב ולב – מחד גיסא היא משתפת אותו ,ומאידך
גיסא נמנעת מלספר לו דברים שונים ,ובעיקר מסרבת לאפשר לו לסייע לה גם ואולי
ַּגג גיליון 43 47
