Page 41 - תיאטרון 34
P. 41
פרסום ראשון
בבית ,מול הצילומים על המחשב ,הייתי מופתעת מדי פעם לגלות בין כל התמונות גם איזו
תמונה אחת שבה היא הייתה נראית נינוחה מאוד ,מלאת חיים ,ממש כמו ילדה.
אני לא ממש יודעת מה גרם לי להתעסק בה ,אולי זו העובדה שהיא כל הזמן הייתה שם ,לא
באמת מאפשרת אופציה להתעלם,
או אולי בגלל שהיא סימנה לי את הרגע הזה "שלא יכול להיות יותר גרוע",
כי ביום שאני אמצא את עצמי מחטטת בתיבות הדואר ...או מחפשת אוכל בזבל כאילו
הנאצים בדרך ,או אמצא את עצמי מדברת עם הרדיו ומתחננת שהוא יעביר מסר
לפרטיזנים כי הזמן קצר ואני חייבת שיבואו להציל אותי או להאמין שהנה קציני האס.אס.
פוקדים עליי להתפשט וללכת ערומה לקלפות ,זה הכי גרוע שיכול להיות.
זה המקום שבו אני משחררת את השפיות הגבולית שלי ונסחפת בלי שליטה לפחד.
ככל שעבר הזמן ,נהייתי אובססיבית לגביה ,רציתי להתקרב כמה שיותר.
מישהו חיצוני בטח היה אומר לי שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תבחין שאני עוקבת
אחריה.
אני העדפתי להתעלם.
פעם אחת היא השאירה את דלת הכניסה לדירה שלה פתוחה ,השעה הייתה ,12:30ידעתי
שהיא מן הסתם במרפסת עסוקה ,משקה את העציצים.
לא יכולתי לעמוד בפיתוי ...ונכנסתי לתוך הבית שלה.
זה היה רעיון רע מאוד ,היא מאוד נבהלה.
אחרי התקרית הזו אסתר כמעט ולא יצאה מפתח הדירה שלה ,גם לא למרפסת .את רעש
הדיבור והמלמולים הבלתי פוסקים ,החליף פתאום שקט.
העובדה שלא צילמתי אותה או שלא ראיתי אותה גרמה לי להפסיק לחשוב עליה ,ההיפך,
חשבתי עליה הרבה יותר ,מה היא עושה עכשיו בדירה שלה? האם היא זקוקה לעזרה? עד
כמה היא מפוחדת? גם ממני.
)עולה תמונה של אייפון עם אוזניות ,מונח על סדיני מיטה(
"כששאלתי את אימא ואבא מי זה שם ברדיו? הם ענו לי – איש בשם היטלר".
באותן שעות שפעם היא הייתה יוצאת לגיחות שלה לעולם החיצון ,למרפסת ,במקום לצלם
אותה ,המשכתי לצלם אבל בתוך הבית שלי ,בתוך הדירה שלי .במקביל התחלתי לכתוב לה
יומן ,יומן בדיוני שבו אני מנסה לפענח איפה היא נמצאת על ציר השואה היומיומי שלה.
)עולה תמונה של אוסף תקליטים ובו תקליט אספנים עם השיר "חי " -הביצוע של
עופרה חזה באירוויזיון בגרמניה(.
"אימא תפרה היום טלאי צהוב לבגד ואמרה שאסור לה לשכוח ללכת עם ,כי מי ששוכח
נכנס לכלא".
כאן דרך התקליט של השיר "חי" ,דרך הבגדים שעיצבה דורין פרנקפורט לעופרה חזה
לאירוויזיון שנערך בגרמניה ,דמיינתי מה עובר על הילדה אסתר בוורשה שלפני המלחמה.
גיליון 39 34