Page 8 - תיאטרון 34
P. 8
רוזינה קמבוס ,לעומתו ,היתה שחקנית
משוכללת ,מלוטשת ,מן האסכולה
המקצועית המעולה של התיאטרון
הרומני ,כזאת ששייפה והקציעה את
ייחודה של כל דמות מעשרות
דמויות־המשנה שגילמה על הבד ועל
הבמה .בניגוד למור ,כוחה היה בחוסר
הרגשנות שבביצועיה ,בעוצמה המאולפת
והמדויקת מאוד שהפיקה מעצמה .דווקא
אחד מתפקידיה האחרונים ,הפחות
רוזינה קמבוס ז"ל זוהרים וגרוטסקיים – תפקיד ניצולת
השואה ,האם המאמצת של התינוק
הערבי החיפני ,שהוריו הפקירוהו
בסערת הנכבה בהשיבה לחיפה מאת בועז גאון )התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה
– (2008הוא אחד הזכורים ביותר .מאבקה על הילד שגידלה נגד האם הביולוגית
הפלסטינית ,שכמוה היתה קורבן של נסיבות טראגיות ,הזכיר בנחישות שבו ,בהתגברות על
הרגשות הגואים ,את הביצוע המזהיר של גרושה על־ידי זהרירה חריפאי במעגל הגיר
הקאווקזי מאת ברטולט ברכט בתיאטרון חיפה.
ענת גוב היתה מחזאית מזן שונה מרוב המצליחנים בכוכבים הותיקים של הכתיבה
הדרמטית בארץ .אישיותה שידרה יושר כובש ,ומחזותיה – דוגמת החברות הכי טובות,
ליסיסטרטה ,2000עקר בית ,אוי אלוהים! ,בעיקר יצירות בעלות מסר חברתי מוצהר
ופוליטי מובלע ,פמיניסטי בדרכה האישית – שידרו יושרה .הם שיעשעו ,הצחיקו ,אבל לא
ניסו להתחנף לקהל ,ולטאטא את האמירות "השמאלניות" בתיאטרון הבית הקונפורמיסטי
שלה מתחת לשטיח .קו אופי יצירתי זה ניכר אפילו במישור האישי .המחזה הראשון שלה,
קומדיה מורבידית למדי בשם אהבת מוות ,הטרים את קיצה בשנים רבות ,ובמחזה האחרון
שלה סוף טוב היא דיברה בגלוי על מחלת הסרטן שלה ,על מאבקה ברפואה ה"הומניסטית"
ובניסיונותיה לשעבד את איכות החיים של חולים סופניים לניסויים רפואיים עקרים.
במאמר "להציץ במציץ :תחבולות אירוניות ואלימות במחזאות הנשים החדשה בישראל"
)"תיאטרון ,"05מאי (2001הצבעתי על לוחמנותה הרעיונית של ענת גוב באיצטלה
משעשעת ,שרבים נפלו ברישתה ,בחברות הכי טובות .להלן קטע:
השימוש באסטרטגיות פמיניסטיות מורכבות ומיליטנטיות למדי מתגלה ,למרבה הפלא,
דווקא בלהיטו של התיאטרון הקאמרי בשנתיים האחרונות – חברות הכי טובות מאת
ענת גוב בבימויה של עדנה מזי"א – שרוב המבקרים לא ראו בו אלא "הצגת בידור
משעשעת ביותר" )נעמי דודאי ,ג'רוזלם פוסט ( 10.3.99 ,או "הצגה משעשעת על
אשה ,מטבח וסקס" )אליקים ירון ,מעריב( .רק שני מבקרים – ולא סתם ,אלא גברים!
– מיכאל אייזנשטאט )פליי אינטרנשיונל( ושי בר־יעקב )ידיעות אחרונות( ,אבחנו
את היצירה כ"קומדיה חכמה" ,התשובה הישראלית לניתוח דגם הידידות הגברית
במחזה המפורסם של יסמינה רזה אמנות .אולם דומה שכל המבקרים נפלו קורבן
6גליון 34
