Page 12 - תיאטרון 34
P. 12
עם עיבודו של קזבלן למחזמר הוכנסו בו שינויים משמעותיים :במחזמר קזבלן הוא מנהיג
של כנופיית פרחחים שנחשד בגניבת כספים שנועדו לשיפוץ השיכון שלו ולא בריון בודד
שנחשד בדקירה .בעוד שבמחזמר קזבלן מוכיח את חפותו בעצמו ,חושף את הגנב שניסה
להפליל אותו במעשה ומחזיר את הכסף הגנוב לדיירים ,במחזה הוא משחק תפקיד סביל
וחפותו מתבררת במהלך חקירת המשטרה .בסיום המחזמר קזבלן זוכה בלבה של שכנתו
רחל ובאהדת השכנים ,ואילו במחזה חיזוריו אחר רחל אינם נושאים פרי והוא נשאר בודד
וממורמר.
המאמר שלפניכם עוסק במחזה המקורי ולא בגרסתו המזומרת והמרוככת .על פניו ,קזבלן
הוא מחזה בלשי שנע לעבר התרתה של תעלומת דקירה )אוריין ,(2004 ,אולם קריאה
קרובה מגלה כי מדובר בדרמה גותית ביסודה שמתארת את המזרחי כיצור מאוים שמבעת
את אזרחי ישראל ופוגע בבריאותם הרוחנית .הפתרון המוצע לבעיה במחזה הוא כליאתו
של "היצור" או גירושו לפריפריה גיאוגרפית וחברתית.
העלילה הגותית המסורתית מתרחשת במתחם מיושן או עתיק ,כלומר במקום עם משקעים
היסטוריים ,כגון טירה ,בית קברות ,מפעל ישן וכד' .בתוך המרחב הזה ,חבויים סודות מן
העבר )הרחוק או הקרוב( שרודפים אחר הדמויות ,פסיכולוגית ,פיזית או בכל דרך אחרת.
לעתים קרובות ,הרדיפות הללו מתגלמות ברוח רפאים או מפלצת שעולה מתוך המרחב
המיושן או פולשת אליו מעולמות אחרים ,תוך שהיא חושפת פשעים או קונפליקטים לא
פתורים שעד עתה הוסתרו ) (Hogle, 2002או בלשון פסיכואנליטית – הודחקו .קזבלן
מתרחש "ביפו ,בבית מט ליפול ,העתיד להיהרס" )מוסינזון ,1989 ,עמ' .(3בהפקת
הקאמרי ) ,(1954התפאורה הריאליסטית שהכין מרסל ינקו עוצבה כבניין מגורים ערבי,
כלומר בניין שדייריו המקוריים נאלצו לפנותו בשנת .1948מבחינה זו המחזה שיקף את
המציאות החוץ־תיאטרונית ,שהרי עולים רבים שוכנו בשכונות עירוניות אשר רוקנו
מדייריהן הפלסטינים; ביפו היו אלה בעיקר מהגרים מארצות הבלקן וארצות צפון אפריקה
)רוטברד .(2005 ,מנקודת מבט גותית ,מיקום העלילה בבניין ישן שהבעלות עליו לא
הועברה באופן תקין ומסודר ,פותח פתח להתרחשויות בלתי־צפויות.
בחיבורו "המאוים" ,התחקה פרויד אחר מקורן הפסיכולוגי של הישויות המבעיתות
והתופעות המצמררות שמתוארות בספרות הגותית .הוא כינה אותן das "Unheimlich" -
-מונח שתורגם לעברית כ"מאוים" )פרויד1999 ,א( ולאחרונה כ"אלביתי" )פרויד,
" .(2012המאוים" הוא תוכן נפשי שהודחק והתפתח ללא כל בקרה ופיקוח בלא־מודע.
כאשר תוכן זה מתגבר על דיכויו ועולה מעל פני השטח ,אין הוא מזוהה כגורם פנימי
ומוכר ,אלא נתפס כגורם זר ומעורר בעתה.
בקזבלן ,הדחקה כפולה מכינה את הקרקע להופעתו של יצור אלים ומסוכן בשם סימנטוב.
גיבור המחזה מתבייש במוצאו המרוקאי ומנסה להדחיקו ולהסתירו .בזמן שירותו הצבאי
הוא שיקר לחבריו וסיפר כי הוא יליד צרפת .למרבה הפלא ,חבריו בחרו לכנותו 'קזבלן',
כינוי שנגזר באופן ברור משמה של עיר הולדתו – קזבלנקה .זהו כשל לוגי מצד המחבר,
החושף את יחסו האמביוולנטי כלפי המזרחי .מצד אחד ,מוסינזון יוצא נגד הפליה עדתית
)כינוי החיבה שהחברים לפלוגה המציאו מוכיח כי הם ידעו היטב מהו מוצאו של קזבלן
10גליון 34
