Page 16 - תיאטרון 34
P. 16

‫אם נקבץ את התיאורים והכינויים השונים של סימנטוב‪ ,‬נגלה כי הם משרטטים דיוקן של‬
‫מפלצת‪ .‬על פי ג'וש‪ ,‬סימנטוב הוא מין "יצור האורב בסמטאות אפלות‪ ...‬שאיננו ראוי‬
‫להיקרא אדם" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(72‬היצור סימנטוב‪ ,‬הידוע גם בכינויו "שווארצה־בהימה"‪ ,‬הוא‬
‫"כול)ו( אמוציות" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(65‬לדברי רחל‪" ,‬הוא נהפך פתאום‪ ,‬בן־רגע‪ ,‬לחיה רעה"‬
‫)שם‪ ,‬עמ' ‪ .(41‬כיאה ליצור מסוגו‪ ,‬סימנטוב חי ב"שטח הגדול" ביפו‪ ,‬שהוא "השטח הגדול‬
‫של היצרים האפלים"‪ 3.‬הוא מתגורר בבית ישן ומפורר וכשהוא מגיח אל הרחוב‪ ,‬הוא‬
‫מעורר בעוברים ושבים בוז וגועל‪ .‬לדברי סימנטוב‪" ,‬כל נערה" )אשכנזייה‪ ,‬יש להניח(‬
‫שנתקלת בו ברחוב "מרימה את האף למעלה"‪ ,‬כאילו עברה ליד "פח אשפה מזוהם"‪ .‬כולם‪,‬‬
‫לטענתו‪ ,‬מביטים עליו כאילו היה "חתיכת אפס גועלית" ))מוסינזון‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ .(55‬ג'וש‬
‫מכנה את היצור המטונף "סימנטוב מזוהם" וממשיל אותו לאבן שנזרקה לבוץ‪" ,‬ואם לא‬

                       ‫יוציאו אותה משם‪ ,‬היא לעולם תשכב בתוך הרפש" )שם‪ ,‬עמ' ‪.(73‬‬

‫זיהומו של היצור סימנטוב מתבטא גם בפריצות מינית‪ .‬את יצריו המיניים הוא נוהג לספק‬
‫באמצעות "זנזונות מה "שנותנות"" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(46‬כיאה ליצור גס ומופקר‪ ,‬הוא מתגאה‬
‫ב"כיבושיו" המפוקפקים‪ :‬כאשר החוקר אברמוב מטיח בו שהוא מתנהג כמו "ילד קטן"‪,‬‬
‫סימנטוב משיב לו כי "לשום ילד לא היו כל כך הרבה בחורות כמו לקזבלן" )שם‪ ,‬עמ' ‪.(65‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬הוא מדגים את הסטריאוטיפ הקולוניאלי של השחור‪" :‬הוא התגשמותה של‬
‫מיניות יצרית שלוחת רסן אבל גם תמים כילד" )באבא‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ .(126‬אולם סימנטוב‪,‬‬
‫אינו מסתפק ב"זנזונות" )אף כי מוצאן לא מצוין‪ ,‬יש להניח כי להן ולקזבלן רקע משותף(‪,‬‬
‫ומנסה לזכות בחסדיה של רחל‪ ,‬שכנתו 'הלבנה' והטהורה‪ .‬אף שקזבלן נעלב מדחיית‬
‫חיזוריו )חיזורים המתבטאים במעקבים‪ ,‬מארבים‪ ,‬הצקות ואיומים(‪ ,‬הוא עצמו מבין‬
‫שהזיווג בינו לבין רחל הוא בלתי־אפשרי‪ ,‬אפילו מן הבחינה הגופנית גרידא‪ .‬הוא פוחד‬
‫שאם יעז לגעת בבתולה האשכנזייה השברירית‪ ,‬אותה הוא ממשיל לציפור קטנה‬
‫וחסרת־נוצות‪ ,‬הוא יגרום לה נזק בלתי־הפיך‪ .‬בנוכחותה‪ ,‬הוא מקפיד להכניס את הידיים‬
‫לתוך הכיסיים‪" .‬טוב שיש כיסים‪ ",‬הוא אומר‪" ,‬אחרת הייתי הורס אותה לגמרי" )שם‪ ,‬עמ'‬

                                                                                     ‫‪.(49‬‬

‫מאז שסימנטוב וערב־רב של 'יצורים' כמוהו עלו ארצה‪ ,‬תומתן של בנות ישראל החסודות‬
   ‫נתונה בסכנה מתמדת‪ .‬רחל מתאוננת על מה ש'היצורים' מן המזרח עוללו לה ולמדינתה‪:‬‬

‫אני פוחדת לעבור בלילה ברחוב‪ .‬מדוע? מדוע לא אוכל לטייל בשקט‪ ,‬כל הלילה‪ ,‬אתה‬
‫שומע‪ ,‬כל הלילה בעיר הזו לבדי‪ ,‬מהרהרת או מסתכלת בירח או בגלי הים? מדוע עליי‬
‫לפחוד? מדוע גזלו ממני את האמונה? )‪ (...‬מדוע גוזלים ממני את האפשרות להרגיש‬
‫את עצמי נערה חופשייה‪ ,‬ובכל גבר אני חייבת לראות אויב אם הוא נקרה על דרכי‬
‫בסמטה חשוכה? למה הפכו את הארץ הזו לאיזה גיהינום מופקר‪ ...‬גיהינום מופקר‪...‬‬
‫גיהינום מופקר‪ ,‬וכל גבר בסמטה חשוכה הוא אויב‪ ,‬אדם שיש לפחד ממנו‪ .‬מדוע? )‪(...‬‬

                                                       ‫זה נורא‪ .‬הכול טמא ומלוכלך‪...‬‬

‫)שם‪ ,‬עמ' ‪42‬־‪(41‬‬

             ‫‪ 3‬ניימן י' מ'‪"" ,‬אני מוכרח לצעוק את זה!" – קזבלן בקאמרי"‪ ,‬דבר השבוע‪.16.9.1954 ,‬‬

                                                                        ‫‪  14‬גליון ‪34‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21