Page 18 - תיאטרון 34
P. 18
מבודד מאחרי חומות וסורגים .זוהי הברירה ,בחור! אין דרך אחרת .להיות בסדר – או
בית־הסוהר!" )מוסינזון ,1989 ,עמ' .(66אם כן ,מה שהחל כהצעה "נדיבה" הופך עד
מהרה להצעה שלא ניתן לסרב לה ,כלומר לאיום .אברמוב מנצל את סמכויותיו להשגת יעד
שאינו כלול בהגדרת תפקידו -קביעת מקום מגוריו של אזרח .מעניין לציין כי מדינת
ישראל כפתה את מדיניות פיזור האוכלוסין על המהגרים לא רק על־ידי הטלת סנקציות כמו
אי־מתן כרטיסי מזון ומניעת עבודה בלשכות התעסוקה ,אלא גם באמצעות אכיפה
משטרתית:
במסגרת ההסדרים עם המשטרה ,בשלב הראשון היה על השוטרים לבקר ביישובים
שבהם נודעה תכונת עזיבה ,והם נדרשו לנסות לעצור אותה באמצעים שונים .בשלב
השני ,הוחלט להקים מחסומי דרכים למען עצירה ובדיקת מכוניות .נהגים לא הורשו
להוביל ברכבם אנשים עם חפצים .במקרה כזה ,ניתנה הוראה להחזיר את האנשים
ליישובים בהליכה רגלית ,ולבדוק במקום את חפציהם.
)קמפ ,2002 ,עמ' (62
בעודו דן עם אברשה על העברתו של קזבלן למושב העולים צור־מעון ,אברמוב מסביר
לבן־שיחו כי המשטרה אולי לא אהודה ,אבל בוודאי נחוצה" :איש לא אוהב צינורות־ביוב
– אולם בלעדיהם היה יותר גרוע" )מוסינזון ,1989 ,עמ' .(76מסתבר שאברמוב רואה
עצמו כמי שמתעל פסולת אנושית .הוא הצינור שבאמצעותו יצורים "מזוהמים" כמו
סימנטוב ,מסולקים מהבית ומוזרמים לביב השופכין .המדינה ,בייצוגו של אברמוב ,אינה
מסתפקת בבידודו של קזבלן באזור שוליים )יפו( שאליו מנקזים את כל מה שאינו רצוי
בתל אביב )כמו מזבלות ,שנאי מתח גבוה ,מפעלי תעשייה ,בתי זונות ,בתי מעצר ,מכונים
פתולוגיים ועוד( 4אלא דואגת להרחיקו לגבולותיה.
במחקר הסוציולוגי העכשווי ,האכלוס של העולים מארצות ערב והאסלאם ביישובי ספר
חקלאיים ובעיירות פיתוח מובן כהדרתם ממרכזי הכוח החברתיים ,הכלכליים והפוליטיים.
במחזה קזבלן ,הניתוב של המזרחים לפריפריה מתגלה כפעולה בסיסית יותר -כהרחקתו
של זיהום מסוכן ממרכז הגוף הישראלי .על פי מרי דגלס ) ,(2004זיהום הוא דבר שאינו
משתייך לקטגוריה ברורה ,שאינו נמצא במקומו הראוי .בעוד טוהר משמעו הפרדה ,סדר
וגבולות ברורים ,זיהום פירושו עירוב ,בלבול וחציית גבולות .ייתכן שזהותו הלימינאלית
של המזרחי כיהודי־ערבי )שנהב (2003 ,היא שאחראית לתפיסתו ולהצגתו כגורם מזהם.
בהקשר הנוכחי ,ראוי להזכיר מחזה אחר של מוסינזון – אלדורדו )אהל – (1955 ,אשר
דמה במידה לא־מבוטלת לקודמו ,קזבלן:
שוב מוליך אותנו יגאל מוסינזון אל "השטח הגדול" של יפו ואל "העולם התחתון"
המקנן בתוכו .שוב נאשם גיבור המחזה בפשע ,אשר )רק במקרה!( ידו לא היתה בו.
שוב מופיעים על הבמה חצי־תריסר "טיפוסים" ,יוצאי ארצות שונות של אירופה
והמזרח ,שבסימטה אפלה בלילה אין רצון להיפגש אתם; גם הפעם אחד מהם משוגע.
4ראו רוטברד ) ,(2005עמ' 121־.122
16גליון 34
