Page 15 - תיאטרון 34
P. 15
מה שרואים מכאן
קיומה של הדחקה חזקה ונחרצת .מדוע הלוחם המרוקאי שנחלץ לעזרת 'יפי הבלורית
והתואר' ,הודחק בנחישות כזו?
במהלך החקירה המשטרתית ,קזבלן חושף בפני החוקר אברמוב את עברו הצבאי ושואל
אותו האם הגילוי מפתיע אותו:
כל החברים שלי ,אלו שהצלתי את חייהם ואלו שהצילו את חיי ,אלו ששכבו על־ידי
בחפירות של עיבדיס ,אלו שהיו נתונים להרעשת מרגמות ופצצות אווירונים כמוני,
בדיוק כמוני ,שיחד בנינו מולדת חדשה ...מצחיק ,מה? מצחיק ומגוחך לשמוע מפי
שוארצה־מרוקני מקזה שהוא נלחם על מולדת חדשה? )עמ' 56־(55
נראה כי הידיעה שהם נזקקו לעזרתו של יהודי־מרוקאי כדי להקים את "מדינתם" ,היא
שהטרידה את חבריו של קזבלן וגרמה להם "לשכוח" אותו .באמצעות הדחקה הם התמודדו
עם הדבר "המצחיק" ו"המגוחך" שאירע להם במציאות .לטענת גבריאל בן־שמחון,
תרומתם החשובה של העולים ממרוקו לבניין המדינה עדיין מודחקת מן התודעה
הישראלית:
בשנות החמישים היו המרוקאים בישראל מה שהיו הביל"ויים ואנשי העליות השנייה
והשלישית קודם לכן .אבל בעוד האחרונים ידעו שהם מתייסרים כדי לבנות עולם חדש
ויהודי חדש ,לעולים ממרוקו לא היה העונג הזה .הם נעקרו במפתיע מעריהם וכפריהם,
כי נזקקו להם באופן מיידי ,לבניית מדינה שהם לא היו שותפים בתכנונה.
העלייה הגדולה ממרוקו תרמה בדרכה את מה שתרמו לפניה מקימי ראשון־לציון ,פתח
תקוה ודגניה .אבל השיח הישראלי מונע הכרה בייסוריהם ובקורבנם ומציג אותם
כ"עליית הצלה" ,כיהדות שנשקפה סכנה לחייה ושהיישוב נחלץ לעזרתה ,תוך שהוא
משלם על כך מחיר כבד ,ולא להפך :שהם דווקא נחלצו לעזרת היישוב שסכנה איימה
עליו ,שכן גבולות הארץ לא יכולים היו להתייצב בלעדיהם.
)בן־שמחון ,2001 ,עמ' 192־(191
הדחקתו של קזבלן מתודעתם של חבריו לפלוגה ,מתבטאת בהריגתו הסימבולית .ידוע לנו
כי באחד מקרבות מלחמת השחרור קזבלן נפצע קשה ודימם שעות רבות עד שעלה בידי
חבריו לחלצו משדה הקרב .עובדתית ,קזבלן הצליח להתגבר על הפגיעה הגופנית החמורה
ולחזור לתפקוד מלא .אולם מדברי הדמויות עולה כי קזבלן למעשה לא שרד את המלחמה,
אלא "מת" ברגע שזו הסתיימה .בחיים האזרחיים ,הלוחם המהולל קזבלן אינו חי כיוון
שאיש אינו מכיר בקיומו ובתרומתו להקמת המדינה" .קזבלן נמחק ",קובע סימנטוב,
"קזבלן לא מת בקרבות ,לא נהרג ולא היה פגר מסריח ,בשדות של עיראק־סואידן ופלוג'ה.
קזבלן ממשיך לחיות ,אבל הוא חי גרוע מכלב ,גרוע מפגר מצחין" )מוסינזון ,1989 ,עמ'
.(56גם ג'וש ,המאוכזב לגלות כי פקודו המצטיין התדרדר לשולי החברה ,סבור ש"קזבלן
גמר עם עצמו בסיום המלחמה" )שם ,עמ' .(72
אם קזבלן "נמחק" ו"גמר עם עצמו" ,מיהו אותו סימנטוב שרובץ בחורבה היפואית? האם
אין הוא יצור מאוים שחזר לרדוף את מי שבהתנכרותם "הרגו" את קזבלן? האם איננו
עדים כאן לשובו של המודחק?
גיליון 13 34
