Page 55 - תיאטרון 39
P. 55
פרקטיקה זו כוללת את מה שמכונה גם ליהוק פתוח או ליהוק 'עיוור '.השחקנית והבמאית אנדריאה
פריי מציגה תפיסה זו כך:
The black actors should be allowed to play the roles that are there. […] Othello is
culturally specific… take away that, and you’ve altered the story. Macbeth is not
culturally specific.17
לפי דגם זה ,אם אין משמעות מבחינה דרמתית לצבע העור ,יש ללהק שחקנים שחורים או מכל גזע
שהוא בכל תפקיד שבנמצא ,תוך התעלמות מצבע עורם .הגזע של מקבת אינו אלמנט עלילתי )בעוד
שהגזע של אותלו המורי מניע את העלילה( ,כלומר ניתן לנהוג על-פי ליהוק 'עיוור' ולהציב שחקן
שחור בתור מקבת .כן ניתן לפעול לפי פרדיגמה זו ברוב הרפרטואר הקלאסי המערבי :ווילי לומן,
גיבור מותו של סוכן מאת ארתור מילר ,וגם ליובוב רנייבסקייה ,הדמות הראשית של גן הדובדבנים
מאת צ'כוב ,וכדומה .את כולם יכולים לשחק 'שחקנים אתניים' - ,במינוח של פאו - ,מכל מוצא וצבע
עור .יתר על כן ,על פי תפישה זו ,שחקנים לא רק יכולים ,אלא צריכים לשחק בתפקידים שהנם לא
נכונים מבחינה ביולוגית ) ,(biologically incorrectכסוג של אמירה פוליטית וחברתית :במת התאטרון
היא הנחלה התרבותית של הכלל ,המורכב בהכרח מגזעים שונים.
הקרבן הראשי של פרקטיקה זו היא אשליית הריאליזם .קתרין זיג מציינת שליהוק שחקנים שחורים
בתור מלכים ,מלאכים ,וכל תפקיד אחר בלתי צפוי ושובר מוסכמות ,מציג עמדה אנטי הגמונית .זוהי
שבירת קונבנציות הנוגדת את התפיסה שגופו של השחקן ה'לבן' הוא בעל יכולת הופעה אוניברסאלית,
ומסוגל לחצות את הקואורדינאטות הגזעיות של עצמו ,ועל כן שחקנים 'לבנים' יכולים 'להלביש' על
עצמם דמויות של שחורים ואינדיאנים )או פרעונים ועברים ,כבדוגמת הסרט ההוליוודי( .אותה תפיסה
מניחה שהגוף השחור כלוא בתוך הקואורדינאטות הגזעיות של עצמו ועל-כן יכול לשחק רק שחורים.
הליהוק האינטגרטיבי נועד לשלול עמדה זו ,ולהפוך את הגוף ה'אתני' לאוניברסאלי ,לא פחות מן הגוף
ה'לבן'.
.2הפרדיגמה השנייה לפי החלוקה של פאו הפוכה ומנוגדת לראשונה .זוהי פרדיגמת האתניות
) (ethnicity paradigmהשוללת ליהוק אינטגרטיבי ,בטענה שפרקטיקה זו פועלת כדי לשאוב ולקלוט
קבוצות מהגרים אל תוך התרבות ההגמונית ,אגב מחיקת ייחודן ושונותן .זוהי פרדיגמה המבקשת
לעמוד מול 'קולוניאליזם תרבותי' המפתה שחקנים אתניים להצטרף לתרבות המערבית ולזנוח את
מורשתם הם .פרדיגמת האתניות מעודדת תאטרון בעל יחוד תרבותי ,וספציפיות תרבותית .אחד
התומכים הנלהבים בפרדיגמה זו היה המחזאי האפרו-אמריקאי אוגוסט וילסון ) (August Wilsonאשר
ראה בליהוק של שחקן שחור בתפקיד נסיך בריטי ,לא הישג שוויוני ,אלא בעיקר כניעה ,והתיצבות
בשירותה של התרבות אשר דיכאה אנשים שחורים .שירות זה מתבצע באמצעות גופו השחור .וילסון
מסכם זאת במלים" :איננו זקוקים לליהוק עיוור ,אלא לכמה מוסדות תאטרון שיטפחו ויפתחו את
המחזאים שלנו ]השחורים[ 18".בעיניו ליהוק 'עיוור' הנו למעשה חלק מן השיח הקולוניאליסטי.
.3הפרדיגמה השלישית שמציעה פאו היא הליהוק הקונספטואלי ,או הליהוק המבוסס גזע ,שמצעיד את
הסוגיה צעד אחד קדימה .זהו המאמץ להציג אמירה פוליטית ,חברתית או אסתטית ,באמצעות פנייה אל
17פריי בתוך ,Paoעמ' ,142תרגום שלי.
18וילסון בתוך ,Paoעמ' תרגום שלי.
54ת א ט ר ו ן גליון 39
