Page 112 - גג 44

HITLER
Aware of being aware
The days advance with the remorseless unheeding
Unstoppable accouracy of library stamps
Even writing your name
Is a political form of depression
How to address your raise
Feathered hat.
How did he pass the time
Encumbered with so much inteligence
Dozing on the alpine terrace
Equating himself with the peaks
White and perfect and the people
like the dog at his feet
Allowed to lick his limp hand
As he schemed in the sunlight
And waited for the ripe hour
At which to strike.
110 44 ‫ גיליון‬ ‫ַּגג‬
‫שער הספר רסיסי אור‬
‫היטלר‬
‫מו ָּדע ֶּל ֱהיֹותֹו מו ָּדע‬
‫ַל ָּי ִמים ַה ָּנ ִעים ְב ַר ְש ָּלנות ְזדֹו ִנית‬
‫ְבאֹו ָּתה ַד ְי ָּקנות ֶּשל חֹו ָּתמֹות ִס ְפ ִר ָּיה‬
‫ֲא ִפלו ְכ ִתי ַבת ִש ְמ ָּך‬
‫ִהיא ֶּד ֶּר ְך ִדכוי פֹו ִלי ִטית‬
‫ֵכי ַצד ַל ֲח ֹבש ֶּאת‬
.‫כֹו ַבע ַהנֹו ָּצה ֶּש ְל ָּך‬
‫ֵאי ְך ֶּה ֱע ִביר הוא ֶּאת ָּי ָּמיו‬
‫ָּגדוש ַב ֵמי ָּדע כֹה ַרב‬
‫ְמ ַנ ְמ ֵנם ַעל ַה ִמ ְר ֶּפ ֶּסת ָּה ַא ְל ִפי ִנית‬
‫ְמ ָּד ֶּמה ַע ְצמֹו ַל ְפ ַסגֹות‬
‫ַה ְל ָּבנֹות ְו ַה ֻמ ְש ָּלמֹות ְו ֶּאת ָּה ֲא ָּנ ִשים‬
‫ַכ ֶּכ ֶּלב ֶּש ְל ַמ ְר ְגלֹו ָּתיו‬
‫ַה ֻמ ְר ֶּשה ְל ַל ֵקק ֶּאת ָּידֹו ָּהרֹו ֶּפ ֶּסת‬
‫ָּש ָּעה ֶּש ָּז ַמם ְלאֹור יֹום‬
‫ְו ִה ְמ ִתין ָּל ָּש ָּעה ַה ְב ֵש ָּלה‬
.‫ָּש ָּבה ַי ֶּכה‬