Page 274 - גג 44
P. 274
"עייפה אני משיחות עם ההולכים על שתיים ,על האסתטיקה של ההתאבדות ,על
האסתטיקה של האהבה ,על האסתטיקה של המלחמה או על האסתטיקה בכלל .הלוואי
הפכתי ,ולו ליום אחד ,לצפרדע ירוקה או לזחל משי ,לאנפה לבנה או לסוס מדברי– ".
"ואני ממוללת באצבעותיי מלים שהאח ברונו הוסאר השאיר לאחר שפרש
לעולמו":היאחז בסלעים היציבים...היאחז בסלעים היציבים ,הנותרים באמצעה של
הערפילית הזאת"( ...עמ' .)20
***
בפרלוד החמישי' :טעות בשם' מובעת כמיהה מסוג אחר ,לגילומו של הרוחני באמצעות
הגוף .הכותבת משרטטת התגלמות מופשט יוצאת מן הכלל ,בהנחת המלחין תקליטור
המשמיע את נגינתו שלו .המנגינה משמשת חלופה לסדין הספוג בהפרשות גוף המת טרם
מותו.
"דומיה כבדה עמדה בחדר .דומיה של מישהו לפני מותו /.על הסדין היו פזורות מבחנות
קטנות שצווארן מנופץ ,צינוריות דקות וורודות ושקיות ריקות מחמצן ומסוכר .הסדין הדיף
ריח של זרע עם מיני הפרשות -תמצית אנושית זו של ריח נותרה בחלל החדר כדבר מה
שהיה צריך להיאמר ,כצוואה שטרם הספיקו להטביע עליה את חותם האגודל ,אך היא
נשתמרה בכל החפצים ,גם המוכרים .צוואה זו ,הכתובה ללא מלים ,היא זו שהשיבה את
משימת החיים /.פייר נרתם אליה כמו שנרתמים אל יצירה נפלאה אשר מישהו הלחינה
עבורו בלבד ,לכלי פריטה בודד וענוג ללא ליווי /.בתנועה גדולה הסיר את הסדין מעל
למיטה ,הניח תקליטור שהשמיע את נגינתו שלו והשתרע על הרצפה ,על גב מזרן דק
מצויץ בריבועים קטנים של אדום וכחול /.אחרי הכל ,מחר יום חדש ",הצטחק בליבו
ונרדם" (עמ' .)26
***
הפרלוד השישי' :סנפלינג על כחול הזקן' ,שהספר קרוי על שמו ,משולה אמנות הגלישה
על המצוקים לקונקרטיזציה של תחום ותהליך הכתיבה והמצוקים בו הם מצוקי הכתיבה -
"שקלתי האם לרדת בחבל לעבר חלונו הממוקם מול מכתבתו ...או לרדת לעבר מרפסתו
המבוצרת בזגוגית חומה עבה ומפרידה בינינו" (עמ .)27
בתרבות פטריארכלית ,בה תחום הספרות נשלט על ידי ההגמוניה הגברית ,משתמשת
הסופרת באגדת "כחול הזקן" ,זה האוהב ובו בזמן משמיד את נשותיו ,כאמצעי לעיצוב
דיוקן האמנית כאישה צעירה וכאמצעי המגולל את סיפור החניכה של הסופרת כאישה.
היוצרת נאלצת להתמודד עם האנימוס היצירתי שלה כאנימוס מדכא ,ולפיכך נדרשת
להתמודד עם הקונפליקט הבלתי פתיר בין האהבה לאמנות .בסיפור זה היא ניצלת ממוות
במחיר כשלון האהבה .אולי יש כאן אף פנייה מרומזת ,לסופר יצחק אורפז שהיה נשוי
לשלוש נשים והתאכזרותו כלפיהן ,כמקור ההשראה לסיפור הבדיוני הזה ,ואף להגותו
ה"קיומית"" ,הצליין החילוני" ,חשיבה מודרנית ללא הבחנה בין מים עליונים לעומת
תחתונים.
ַּגג גיליון 132 44
