Page 32 - גג 44

‫ומוליכה אותם אל כיליונם החרוץ כיהודים‪ .‬אלא שאין כאן חזרה‬
‫מכנית‪ ,‬מעין ניסיון להפיק רווח נוסף מהצלחה שכבר הייתה בעבר‪,‬‬
‫זוהי אמנם חזרה אובססיבית‪ ,‬אך כזו המבקשת למצות את הנושא‬

‫עד תום‪ ,‬מאספקט חדש‪ ,‬בראיה נוספת‪.‬‬

‫הנובלה טמיון מכסה בפסיפס מפעלו הספרותי של אפלפלד את‬
‫קטע השמד‪ ,‬המרת הדת‪ ,‬היא מספרת על ניסיונם של יהודים‬
‫למצוא את מקומם במציאות האירופית על ידי קבלת הדת הנוצרית‬
‫השלטת‪ ,‬ובכך להיות כאירופים‪ ,‬אוסטרים לכל דבר גם מבחינה‬

‫דתית‪.‬‬

‫הנובלה פותחת בתיאור טקס הטבלתו של קארל‪ ,‬גיבור הסיפור‪ ,‬שהוא‬
‫פקיד עירוני המבקש להגיע למשרה הרמה של מזכיר העיר‪ ,‬משרה שלא יוכל להשיג בלא‬
‫המרת הדת‪ .‬בלשון פשוטה ומדוייקת‪ ,‬אך גם עשירה במטאפורות ובתיאורים בהירים וחדים עד‬
‫מאוד‪ ,‬הולך הסיפור מתחנה אחת אל הבאה אחריה‪ ,‬במסלול בלתי נמנע שאין ממנו חזרה‪ ,‬עליו‬
‫עלה קארל עם הטבלתו כנוצרי‪ .‬קארל מתואר כאדם ישר‪ ,‬משרת הציבור שאינו מוכן להתפשר‬
‫על עקרונותיו ועל יושרו‪ .‬בגידתו ביהדות לפיכך אינה נראית לו כבגידה או כוויתור על עיקרון‬
‫כלשהו‪ ,‬אלא אקט טכני חסר חשיבות‪ ,‬שאלמלא כן‪ ,‬כיצד יסתבר יושרו המופלג‪ .‬אלא שיהדותו‪,‬‬
‫אותה הסכים להניח מאחורי גבו דבקה בו כחטוטרת‪ .‬הוא מכיר בה כחלק מהותי מהקיום שלו‬
‫רק אחרי שעזב אותה‪ .‬גם כשהתנצר לא שכחו לו את מוצאו‪ ,‬במיוחד כשסירב למלא את רצונם‬

‫של בעלי אינטרסים‪ ,‬בהם גם יהודים מומרים‪ ,‬איך לא‪.‬‬

‫גלוריה‪ ,‬המשרתת הכפרית‪ ,‬הגויה‪ ,‬שעבדה את הוריו המנוחים באמונה‪ ,‬מחזירה אותו‬
‫לחיק היהדות‪ ,‬שכן היא עצמה שמרה על כל המנהגים וההליכות שהורתה אותה אימו‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬תוך גישושים אחרי משמעותה של היהדות שלו‪ ,‬גואל קארל בעזרת גלוריה את‬
‫נפשו המיוסרת‪ ,‬אבל גם מגיע ביחד איתה אל הסוף הלא‪-‬נמנע‪ ,‬בדרכם אל "היהודים‬
‫האותנטיים" הם מוצאים את מותם‪ ,‬כשביתם בכפר בו נולדה אימו של קארל עולה עליהם‬

‫באש‪.‬‬

‫המספר הנעלם צמוד‬ ‫ביופיו ובעוצמתו‪.‬‬ ‫נמד ֲהי ָלר ְך‬ ‫היטב‪ ,‬בכישרון ָנאר ָא ִטי ִבי‬ ‫הסיפור מסופר‬
‫ברצף סיפורי מעולה‪,‬‬ ‫האירועים ערוך‬ ‫כולו לתודעתו של קארל‪,‬‬ ‫לאורך הסיפור‬

‫כשכל שלב בדרכו של קארל נובע בהכרח מהשלב הקודם לו‪ ,‬על פי אופיו ואישיותו של‬

‫הגיבור‪ ,‬ועל יסוד נוכחותה החיונית והאיתנה של דמות המשנה העיקרית‪ ,‬גלוריה‪.‬‬

‫במהלכו‪ ,‬המסופר בפשטות מרשימה ברצף כרונולוגי‪ ,‬פרק אחר פרק‪ ,‬ועם אי אלה‬

‫הפלגות קצרות אל העבר‪ ,‬אנו חשים באימה מצטברת והולכת לקראת הסוף‪ ,‬כשקארל‬

‫וגלוריה עולים באש ששולחים האיכרים הגויים בביתם‪ .‬אך מהצד השני‪ ,‬בתקבולת‬

‫הפוכה‪ ,‬אנו חשים בכאב מתעצם והולך עם העמקת האמונה היהודית ותחושת השייכות‬

‫היהודית‪ ,‬שמעניקים לקארל ביטחון ושלמות‪ .‬בסופם של הדברים‪ ,‬מהבחינה היהודית‬

‫ניצלת נפשו של קארל‪ ,‬כיוון שנתן את חייו על קידוש השם‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪30 44‬‬