Page 97 - גג 44
P. 97
התיק נוסע על המסוע ועובר שיקוף .באותם רגעים היא נזכרת מה ארזה עבורו .היא ארזה כמה
גופיות לבנות שקנתה במבצע כסאח בחנות דלתא במרכז המסחרי בקרית שמונה .כמה זוגות
של תחתוני ביקיני קטנים לגבר .היא בחרה כמה צבעים ועל הכול שילמה בתלושים שקיבלה
מהעבודה .כולם מכירים אותה בשכונה .היא כאלמנת קש .זה הכינוי שהדביקו לה השכנים שלה
בבלוק .הבעל שלה חי בכלא והיא חיה בדירת השיכון .איך היא מתפרנסת ואיך היא מחזיקה
מעמד שנים רבות .אישה צעירה שהכירה את ולד כשהיה נער.
שניהם עלו מברית המועצות לשעבר .ובכיתת העולים החדשים התיישבה לידו .שניהם ישבו
בספסל האחרון ,היא עזרה לו ללמוד עברית ,ניסתה בכל כוחה למנוע הידרדרותו בשעות אחר
הצהריים .התיק שלה יצא מן השיקוף והסוהר ביקש ממנה לעבור שיקוף במתקן המעבר.
תמיד כשהיא עוברת את מתקן הסריקה נשמע צפצוף טורדני .הסוהר במבט קר פוקד עליה
לעמוד ומזמין את הסוהרת שנמצאת בחדר קטן מול הכניסה שתבוא לערוך בדיקה גופנית עליה.
את תעודת הזהות ואת הטלפון הסלולארי הפקידה לאיש שישב בתוך החלון הקטן .הסוהרת
מיששה את גופה במגע נעים ,וירדה עד לכפות הרגליים .אחר ביקשה ממנה להסתובב ולפתוח
ידיים לצדדים .אנחת רווחה נפלטה מפיה כשהסוהרת שיחררה אותה .תמתיני כאן עד שמישהו
ילווה אותך לאגף ההתייחדות.
הכניסה לאורחים אינה עמוסה ,האורחים נכנסים בפנים חפויות מסתתרים אלה מאלה .הם לא
נושאים עמם חפצים רבים .כל מה שירצו להכניס יעבור בדיקה .בקושי רב יצליחו להכניס בגד.
מתחת לבגדי האסיר מסתתר אדם שצמא למשהו שלעולם לא יזכה לקבל כל עוד הוא נמצא
בין החומות .ג׳ניה עוברת את השער ועדיין לא יודעת אם תוכל לומר לבעלה את אשר על
ליבה .כבר שנה שהיא חוככת בדעתה מביקור לביקור היא דוחה את האמת.
והיא האמת תופחת למימדים נוראיים .היא רוצה את החופש שלה .כשכלאו את ולד למאסר
עולם כלאו גם אותה .בלא שתרגיש שמו עליה אזיקים .היא רוצה לחיות מחדש .כבר עשר
שנים שהוא יושב בתא והיא נעולה בעולם אחר .הפגישות ביניהם הם האור היחיד שהיא
הצליחה לסנן לעולמה.
ביום שעצרו אותו עצרו גם אותה .היא ישבה בסלון .ארוחת הערב הייתה מונחת על השולחן.
זוג צעיר ,זוג צעיר מאוד שרק נישא לפני חודשיים .היא בת תשע עשרה בסך הכול והוא בן
עשרים .לא היו להם תוכניות עצומות בעיירת הפיתוח הזו .מה כבר יכלו לחלום .החלומות שלה
הסתכמו בביקור בקולנוע או במסיבת חברים .כמו כולם שתו וודקה וגם הזדיינו כמו שפנים.
בחורף הישראלי לבשה תמיד חולצות קצרות ,הפופיק הציץ בחוצפה .אמא שלה ויקטוריה ידעה
שבתה מתעניינת רק בבחור הזה שהתלבש עליה .היא רצתה להפריד ביניהם .זה עלה בבריאות,
היא לא האמינה שהבחור הצעיר עם העיניים הבהירות והשיער הצהוב ,ירדוף וישיג את הילדה
היחידה שלה .מהיום שהכירה אותו בכניסה לכיתת העולים החדשים בבית הספר רוגוזין בקריית
שמונה היא לא נשארה דקה לבד .הוא השגיח עליה שלא תדבר עם בנים אחרים .קינא לה
כשהסתודדה עם חברותיה בהפסקות .הוא רצה שהיא תהיה רק שלו ושאף אחד לא יתעסק עם
האישה שלו .רצה הגורל שהאישה שלו נשארה בחוץ והוא בפנים כבר עשר שנים.
ַּגג גיליון 95 44
