Page 92 - גג 44
P. 92
כך נוצרה היהדות ההלכתית של ימינו
לשיטתי ,אפשר להבחין בחמישה שלבים הכרחיים בתהליך התהוותה של היהדות .השלב
הראשון הוא חיבור ספר דברים בממלכת יהודה סמוך לשנת 622לפנה״ס ,בימי המלך
יאשיהו ,והפצתו בתקופה הבתר-מלכותית .מחברו ,הסופר שפן בן אצליהו ,ביצע רפורמה
בפולחן והציע כתחליף לפוליתאיזם המקובל פולחן מינימליסטי של "יהוה אחד" ,ללא אלים
נוספים וללא פסלים מלבד פסלו של יהוה .יחד עם זאת הוא לא שלל קיומם של אלים
אחרים .למרות שניסו לכפות אותה בכוח ,הרפומה של ״יהוה אחד״ נכשלה כישלון חרוץ אבל
נותרה מנוסחת בכתב .אחרי עידן הקורבנות התאולוגיה של ספר דברים הפכה בסיס עיקרי
להתהוותה של הדת היהודית.
המפנה השני התרחש אחרי חורבן ירושלים בידי נבוכדנצר הבבלי בשנת 586לפנה״ס.
בעקבות המפלה התערערה ביהודה האמונה ביכולתו של יהוה להגן על עמו ועל ביתו,
ובעקבותיה נוצר משבר תיאולוגי חריף שהפך את תודעת הגלות מן הארץ לאיפיון מרכזי
בספרות התקופה .בזכות עריכתה הרפורמיסטית של הסאגה ההיסטורית במקרא והתאמתה
לתנאיהם של הגולים לבבל הפך רעיון הגלות כעונש על חטאי העם למרכיב מכריע בספרייה
המקראית .כתוצאה מכך הדת היהודית מתקשה להתקיים ללא תנאי גלות.
בהשפעת האימפריה הפרסית התפתחה ביהודה השקפה הרואה באלוהות ֵאל עליון ,השקפה
שבאה לידי ביטוי בעיקר בדברי ישעיהו הבתר-מלכותי .מטבע הדברים קיומו של ֵאל עליון
באימפריה הפרסית מבשר תפיסה אוניברסלית של האלוהות אך היא אינה שוללת קיומם של
אלים לאומיים .חורבן ירושלים בשנת ,70מרד התפוצות במאה ה 2-לספירה ותרגום הספרות
המקראית ליוונית יצרו מפנה שלישי לפיו אפשר להצטרף ליהדות מבלי להיות יהודאי על פי
המוצא.
אחרי הכיבוש הרומאי ,שלושה אירועים נוספים הביאו לעיצובה הסופי של יהדות זמננו:
התחרות עם הנצרות באימפריה הרומית-ביזנטית על גיורם של הפגאנים ,הפצת המשנה
והתלמוד החל מהמאה ה 10-לספירה ,וחיבורו של השולחן ערוך במאה ה .16-כך צמחה
היהדות הפרושית שהתייחסה לכוהני המקדש ,שהיו מופקדים על הספרים וכתיבתם ,כאל
אויב .הכת הפרושית הפכה עם הזמן ליהדות חז״לית-רבנית והעולם היהודי מחוץ לבבל קיבל
בהדרגה את המשנה והתלמוד ,בין המאה ה 10-ל 12-לספירה.
המאה ה 10-לספירה היא נקודת מפנה בין התרבות ההלנית לתרבות הערבית-עברית בתפוצה
היהודית .זה גם המעבר בין עולם הפילוסופיה ,המדע והפיוט לבין עולם ההלכה האגדה
שבתורה שבעל-פה .למפנה זה אחראי בעיקר הרב סעדיה גאון מפיום שבמצרים .בזכותו
נוצרה לראשונה זיקה בין היהדות הרבנית-תלמודית של בבל וארץ-ישראל לבין קהילות
המערב בצפון אפריקה .בעולם ההלני התנהלה הקהילה היהודית זמן רב ללא השפעת ישיבות
סורא ופומבדיתא .עד אז רוב הקהילות עמדו בהתנגדותן ליהדות התלמודית .ביהדות חז״ל לא
נותר דבר ממשי מהרגלי הפולחן של תושבי ישראל ויהודה מימי המלוכה כפי שהם מתוארים
בספרי המקרא ואת מקומם תפסה תודעת הגלות .מסיבה זו ,באופן פרדוקסלי ,מתקשה היהדות
כאמור להתקיים במדינה יהודית.
ַּגג גיליון 90 44
