Page 231 - Winners Catalog 102
P. 231
289 Letter from Rabbi Chaim Tzvi Hirsch Shapira to Rabbi Aryeh Levin and his Wife. Bobroisk, Belarus 1930
Long letter of greetings, thanks and novellae from Rabbi Chaim Tzvi Hirsch Shapira to Rabbi Aryeh Levin. Bobroisk, 1930.
Speci cations: [4] pages, paper. 10X17 cm. Handwritten.
Background: Rabbi Chaim Tzvi Hirsch Shapira [d. 11.07.1933] son of Rabbi Moshe Shmuel Shapira Av Beit Din of Bobroisk, ׳son of Rabbi Aryeh Leib Shapira, Av Beit Din of Kovno [R Leibele Kovner]. Rabbi Chaim Tzvi Hirsch was among the prominent rabbis in Belarus of his time, Av Beit Din of Lapitch [a suburb of Minsk] and served after his father in the rabbinate of Bobroisk. He published the responsa Beit Levi (Vilna 1913) from the writings of his uncle, Rabbi Levi Shapira, brother of the rosh yeshiva of Volozhin, Rabbi Refael Shapira. Refer to Shem Gedolim, Mearechet Gedolim HaShelishi, part 1, section 1, 22.
Rabbi Aryeh Levin (1885 - 1969) gaon and tzaddik among the magni cent personalities of Jerusalem, tremendous genius in all parts of the Torah and merciful father to all downtrodden, served as mashgiach in Yeshivat Etz Chaim, known as rabbi of the prisoners. He was the son-in-law of Rabbi David Shapira, grandson of Rabbi Aryeh Leib Shapira, Av Beit Din of Kovno.
Condition: Moderate- ne. Fold marks and tears along the entire length of the folds which cause wear on part of the letter, stains.
O/b $200 Est. $250-$350
289 מכתבמרביחייםצביהירש שפירא לרבי אריה לוין ורעייתו. באברויסק שבבלארוס, תר״צ [1930]
מכתב ברכה ארוך, תודה וחידושי תורה מרבי חיים צבי הירש שפירא לרבי אריה לוין. באברויסק תר״צ [1930].
מפרט: [4] עמ׳, נייר. 10X17 ס״מ. כתב יד.
רקע: רבי חיים צבי הירש שפירא [נפטר בי"ז בתמוז תרצ"ג, 11.07.1933] היה בן רבי משה שמואל שפירא אב"ד באברויסק, בן רבי אריה ליב שפירא אב״ד קובנה [ר׳ ליבל׳ה קובנר]. רבי חיים צבי הירש, מחשובי הרבנים ברוסיה בתקופתו, היה אב״ד לאפיטש [לאפיץ, פלך מינסק] וכיהן אחרי אביו ברבנות בוברויסק. הוציא לאור את שו״ת בית לוי (וילנה תרע״ג) מכתבי דודו רבי לוי שפירא, אחיו של ראש ישיבת וואלוז׳ין רבי רפאל שפירא. ראה שם הגדולים, מערכת גדולים השלישי, חלק א, אות א, כב. רבי אריה לוין (תרמ״ה–תשכ״ט, 1885-1969) גאון וצדיק מדמויות הפאר של ירושלים, גאון עצום בכל חלקי התורה ואב רחום לכל נדכה, שימש כמשגיח בישיבת עץ חיים, נודע כרבם של האסירים. היה חתנו של רבי
דוד שפירא, נינו של רבי אריה ליב שפירא אב״ד קובנה.
מאפיינים יחודיים: הכותב כותב ברגשי הוכרה לרב לווין, "שארי ידיד ד' וי"נ [=וידיד נפשי] הרב ה"ג החוב"ק אוצר התורה והוראה חסיד ועניו כו' כו' מוהר"ר אריה ליב לעווין שליט"א", ומברכם לנישואי בתם. הוא מודה לו על כך שבהשתדלותו של הרב לווין הוא עומד לקבל אישור לעלות לארץ, ומוסיף: “הן באמת לע״ע אין הרשיון כה נחוץ לי, כי לפני שבוע קבלתי מאמעריקא דרישה לבוא אליהם לשרת במשרת רבנות, יחד עם כרטיס אני׳. אבל בכ״ז טובים השנים מן האחד, כי כבר אמר החכם מכל אדם כי לא תדע מה ילד יום, ואולי אשתמש בהם באחד משניהם. ולכן את אשר התחילו יבצעו עד גמירא, וכל המתחיל במצוה אומרים לו גמור, אך כרטיס אני׳ אין מהצורך לע״ע לקנות, כי עדין לא אדע אנה פני מועדות״. הוא מבקש לשמוע משלום חותנו של רבי אריה אשר נפשו קשורה בנפשו, ומוסר את החידושים שאמר בפסח הקודם על המשנה בפסחים ס״ט ע״ב. ובסיום הוא מוסיף “בדבר השגת הרשיון, אין מה לדחוק את השעה ואין צריכין להחיש ולמהר את מעשיהם בזה, כי בלא״ה עוד יעבור זמן ועידן עד אשר אוכל להשתמש בזה, כי עוד לי הרבה מעצורים ומעכבים על דרך זו. וד׳ יודע מתי אוכל לעבור ולהסיר את כל העיכובים״. באותם ימים היו יהודי באברויסק נתונים תחת שלטון קומוניסטי עוין, שסגר את כל בתי הכנסת בעיר, רדף את שומרי המסורת היהודית, והניח הרבה “מעצורים
ומעכבים״ על דרכם של מי שביקשו להגר ממקומם.
מצב: בינוני-טוב. סימני קיפול וקרעים לאורך קוי הקיפול הגורמים לשחיקת חלק מהכתב, כתמים.
פתיחה $200 הערכה$350-$250
229