Page 180 - סקסמוביל
P. 180

‫‪180‬‬

          ‫המאהב לא חוזר בערב‪ .‬רוחמה מודאגת‪.‬‬

‫הלילה שיורד מוצא את רוחמה "בודדה"‪ ,‬בדיוק כפי שהגדיר‬
‫אותה הסופר‪ .‬המאהב היה אמור להיות אצלה בשעה שמונה‬
‫בערב‪ .‬כבר עשר בלילה‪ ,‬הוא לא בא‪ .‬רוחמה מודאגת‪ .‬סער‬
‫שוכבת למרגלותיה‪ ,‬כאילו חשה בבדידותה וחשבה לנחמה‬
‫בדרכה הכלבית‪ .‬סתם לשכב למרגלותיה‪ .‬האם יודעת סער‬
‫שידידה רוח נרצח? האם היא יודעת שיש לה‪ ,‬לרוחמה‪,‬‬
‫צרות מפחידות? האם הכוכבים יודעים משהו? למה לא‬
‫מדברים איתה? וטלי פלדמן‪ ,‬איך תפנה לטלי פלדמן? אולי‬
‫בווטסאפ? אין לה ווטסאפ ולא אס‪.‬אמ‪.‬אס‪ .‬רק טלפון‪.‬‬
‫רוחמה נוטלת את נפשה בכפה‪ ,‬ממלמלת תפילה לאל תור‪,‬‬
‫מחפשת את המספר בטלפון‪ .‬מוצאת אותו‪ ,‬באצבע רועדת‬

         ‫מקישה על המספר ושומעת את הצלצול בצד השני‪.‬‬
‫קול גס‪ ,‬גברי וצרוד כ"ממעמקי השאול" עונה בשאלה‪" ,‬מי‬

                                                           ‫זה?"‬
          ‫"אפשר לדבר עם טלי"‪ ,‬לוחשת רוחמה בקול רועד‪.‬‬

                                                       ‫"מי זה"‪,‬‬
                                         ‫"רוחמה‪ ,‬המתקשרת"‪.‬‬
                          ‫"היא תחזור אליך"‪ ,‬והשיחה נעלמה‪.‬‬
‫רגע נשארת רוחמה בוהה בטלפון‪ ,‬ופתאום קמה על רגליה‬
‫היחפות‪ ,‬ככה‪ ,‬פונה אל הדלת‪ ,‬מסלקת מדרכה את סער‬
‫שהתנפלה על רגליה ברחרוח‪ ,‬פותחת את הדלת ויורדת‬
              ‫קומה אחת‪ ,‬אל השכן‪ .‬השעה היא עשר בלילה‪.‬‬

‫רוחמה מכירה היטב את השכן‪ ,‬האיש עם הנימוסים‬
‫המטופשים והדיבור הארכאי שכאילו יצא מסיפור של ש"י‬
‫עגנון‪ .‬האיש הוא יו"ר ועד הבית‪ .‬יו"ר‪ .‬הוא דורש מהדיירים‪,‬‬
‫שנים עשר במספר‪ ,‬שיפנו אליו בתואר יו"ר‪" .‬תן לאידיוט‬
‫מלמטה שלושים שקלים ועד בית"‪ ,‬הייתה מצווה על‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185