Page 185 - סקסמוביל
P. 185
185
עוד רגע היא מהרהרת למצוא לעצמה אופציה שלישית .היא
לא רואה אופציה כזאת .בתוך כך היא נזכרת ב"זונה"
הצעירה בקומה מתחתיה .ברור לה שגם היא איננה .היא
נשלחה לעשות עבודה .היא סיימה את עבודתה.
רוחמה הולכת אל "חדר הכוכבים" .אף אחד מהכלבים לא
רודף אחריה ,כהרגלם .היא חשה בצביטה קטנה בלב .היא
נדהמת .האם היא הופכת לאנושית? האם דמויות נצחיות
כמוה אנושיות? האם קיבלה את "מידת הרחמים" של בני
אנוש? זה לא הזמן עכשיו ,דוחקת בעצמה רוחמה .יש לה
כמה רעיונות לחלוק עם האלים ,עם הכוכבים ,בעיקר עם
פלוטו בבת עיניה ועם האל תור .הזמן לא משחק לטובתה.
הסופר מתכונן לקרב האחרון
הסופר חש שהוא מאבד את השפיות שלו .הוא חש שהוא
משתגע .הוא יודע "שהלך צעד אחד רחוק מדי" בסיפור
התראפויטי .אבל ייסורי אהבתו לרוחמה הם בלתי נסבלים,
היו בלתי נסבלים .הוא טעה לאורך כל הדרך .לא כך משיגים
את ליבה של אהובה .כאב הראש העצום שתוקף אותו
במכות של "פטישי אוויר" לא עוזב אותו ולו לרגע .הסופר
מגיע למבוי סתום .איך לא עלה בדעתו שאי אפשר להשמיד
דמות פיקטיבית מרכזית ,שהייתה ל"ספין אוף"? הוא לא
חשב ולו לרגע להשמיד את רוחמה ...לא ...הוא משקר
עכשיו .הוא חש ,למען בריאות נפשו ,למען העולם שמצפה
ממנו לעוד סיפורים ,למען "התרבות" ,שעליו להיפטר פעם
אחת ולתמיד מרוחמה .המוות של רוחמה היה משחרר אותו
מחסמי "היצירתיות" שלו.
הסופר מייסר את עצמו וכאב הראש מתגבר .עתה כאילו
רכבת מתרוצצת בראשו .איך לא נזכר ,בתכנון הפעולה שלו
