Page 181 - סקסמוביל
P. 181
181
המאהב .היא מצלצלת בדלת ואישה צעירה ,שמעולם לא
ראתה לפני כן פותחת את הדלת .ה"אישה הצעירה" לא יפה
ולא לא יפה ,כמעט ילדה ,עטופה בשני צעיפים צבעוניים,
משונצים בשנצים לבנים כגדילי ציציות בטלית .צעיף אחד
קשור סביב פלג גופה העליון והשני סביב מותניה .רוחמה
רואה מין הילה סביב תלתלי ראשה .רוחמה חושבת שזאת
הילה שנוצרת מאור מנורה שבתקרה ,אך מטשטש את פניה
ודמותה ללא מסגרת תוחמת .היא מנחשת שזאת ביתו של
השכן .הסופר יודע ש"האישה הצעירה" ,הלא יפה והלא לא
יפה ,דמות חסרת צורה שלעולם לא תיחרט בזיכרון ,כל
זיכרון ,שגם בדמיונו של הסופר היא מטושטשת וחסרת
מסגרת תוחמת ,היא לא בתו .היא "זונה" ,או נערת ליווי,
כמו שאומרים.
"הוא לא בבית" ,עונה הצעירה בתשובה.
"יבוא?"
"כנראה שלא" .
"כנראה לא?"
"כנראה לא" החזירה בעקשנות.
וואו ,זה יותר מידי .המאהב מופלל ונעלם ,השכן נעלם ולא
יחזור ,הכלב נרצח .מי עוד נותר להעלים? את מי היא
מכירה בקרבה מספקת אליה שבתורו יעלם? עליזה? הכלבה
סער? הכלבה סער!!! את שש עשרה המדרגות אל דירתה
היא ממהרת לעלות ברגליה היחפות ,פורצת לדירה וקוראת
"סער?"
סער לא נמצאת .בשלושת החדרים של דירתה לא נמצאת
הכלבה .רוחמה מעולם לא בכתה .אולי בבית הספר ,פעם
אחת ,כשנזרקה מהכיתה "עקב התנהגות עצבנית ומפריעה".
אולי אז ,היא לא זוכרת ,זיכרונה מטושטש ומה שעולה
בתודעתה היא השאלה האם היא הבאה בתור להיעלמות?
