Page 186 - סקסמוביל
P. 186
186
להשיב את אהבת רוחמה אליו ,בסופרים אחרים שניסו
להשמיד את הדמויות שלהם ונכשלו? איך הייתה לו "פליטת
קולמוס" ,שבאה דווקא מפיה של טלי פלדמן ,לגלות
לרוחמה את נצחיותה? הוא לא יכול לחזור ולמחוק את
דבריה של טלי .הוא מנסה ,אבל משהו מוזר קורה .בכל פעם
שמוחק ,שב הטקסט ועולה .הוא מנסה ב"אינסרט"
שבמקלדת ,המילים החדשות לא "עולות" על הקודמות .כוח
אחר ,חדש ,לא מוכר מתערב בכתיבה שלו שנועדה להיות
פרטית ,תראפויטית .מישהו אחר כותב את הטקסט .עוד
מתחילתו? מי הוא המישהו האחר? הייתכן שאותו
"המישהו" כותב גם את המילים האלה? אכן ,יתכן .הסופר
מחליט להמשיך ולכתוב ,גם אם המילים הן לא שלו יותר.
הרי המילים הן חייו .אין לסופר חיים אחרים .אבל חיים
אלה הם חיים ברי מוות .הוא "ישיב את נשמתו לבורא",
ככל חייתו ארץ .רוחמה תיזכר לעד והוא יישכח כמו כל
סופר גדול אחר שברא דמויות נצחיות .מישהו יודע את
ההבדל בין דוסטויבסקי לטולסטוי? מישהו יודע מי כתב את
רסקולניקוב ומי את אנה קרנינה? מישהו זוכר את מריו
פוזו? את "הסנדק" זוכרים ,ולמרבה הזוועה את מרלון
ברנדו .הוא יכנס לפנתיאון הארכיונים ,הוא ייהפך לגוויל
מאובק קבור באיזשהו "ענן" למען חוקרי ספרות חסרי חיים
משל עצמם .לא בא בחשבון.
הסופר מחליט לא להיכנע .אם נגזר עליו להילחם "לחיים
ולמוות" בדמות פיקטיבית שהוא עצמו ברא" ,סו בי איט".
ימות על מזבח הספרות" ,סו בי איט" .ימות על ברכי האהבה
כאשר חיוך נצחי יהיה מרוח על פניו" ,סו בי איט".
מישהו דופק בדלת .הוא לא יקום אליה .הדופק בדלת יוכל
להיכנס דרכה בלי שום בעיה .הוא יודע זאת .המילים
האחרונות דופקות במקלדת .הוא ממהר .שתי דמויות
מטושטשות עומדות לידו .הוא מזהה את "הזונה" שנשלחה
