Page 209 - סקסמוביל
P. 209
209
היא התעוררה ובתוך רגע ,תפסה אותו ואחרי קצת משחקים
הפך להיות לארוחה שלה .ככה .אף אחד לא מתעסק איתי.
באופן מעניין הפכנו מאז להיות חברים .שני האויבים בנפש
הפכו להיות חברים .אתם לא יודעים ,אבל בטבע דברים
כאלה אפשריים .זה התחיל שירדתי לנקר על ידה .לא
פחדתי ,גם בגלל שהיא הייתה כבר כבדה ועוד רגע מגיע
זמנה להמליט וגם בגלל שהייתה זקוקה לי .היא התקשתה
להשיג לעצמה אוכל .אז הבאתי לה חלקי עוף שמצאתי ,פה
ושם חריץ גבינה שאתם עשיתם מזה סיפור גדול והצגתם
אותנו ,העורבים ,כטיפשים מטופשים .לא העזתי להביא לה
חלקי חתולים דרוסים .זה לא .אבל כל דבר אחר כן .אפילו
גנבתי מאדני חלון מה שאפשר היה לגנוב.
בוקר אחד ירדתי למטה ומה רואות עיני? ארבעה חתולונים
קטנים .הו...זה היה מראה מלבב באמת .ארבעה חתולונים
קטנים ומייללים .עד היום אני שואל את עצמי ,מה היה לי
להתאהב ככה בארבעה חתולונים קטנים .אני עורב בן עורב,
זכר גדול ,שמעולם לא הייתה לו בעיה להשיג לעצמו עורבת
בזמן הייחום ,מתאהב לו בחתולונים שלא לדבר על אימם.
לנו הזכרים העורבים ,אין אפרוחים .מעולם לא ראיתי את
האפרוחים שלי .מי יודע איפה הם נפוצים .לו הייתה לי
תקשורת עם וטרינר אולי ידעתי את התשובה .אבל אין לי.
שוב הלהקה רחשה ולחשה ודרשה ממני לאפשר להם לרדת
על הקטנים ולנקר אותם למוות .חייבים להרוג אותם כשהם
קטנים .למנוע התפוצצות אוכלוסין של חתולים למען
שלמות הלהקה והעורבים באשר הם .סירבתי ושכנעתי
אותם בשני טיעונים הגיוניים.
האחד ,לא תהיה התפוצצות אוכלוסין ,את העבודה עושות
מצוין המכוניות.
השני ,הזכרתי להם את ההוא שרצה לצבוע את כנפי בכחול.
