Page 210 - סקסמוביל
P. 210
210
ואז הטבע קרא לי .אני חושב שזה היה האינסטינקט שקרא
לי ,או משהו שלא יכולתי לעמוד בפניו ויצאתי לי למצוא לי
את העורבת .מצאתי .עשיתי מה שעשיתי ועפתי מהר חזרה
לעץ .לא מצאתי את המשפחה שלי .איפה הם? עפתי כמו
מטורף .שאלתי ביררתי .לא מצאתי תשובה .מתוך השיחים
שמעתי יללה .ירדתי לשיח ושם היה אחד הגורים .לא
יכולתי לשאול אותו מה קרה .איפה האימא שלו ,איפה
האחים שלו .כלום לא יכולתי לשאול.
מעכשיו ידעתי .אני מטופל בגור .הגור הכיר אותי והרים את
כפת רגלו הימנית .תנועה שתמיד המיסה לי את הלב.
תנועה שאמרה לי שהוא צריך לאכול .עמדתי מאחוריו
וניקרתי לו קלות את הזנב וככה יצאנו למסע חיפוש אחרי
האוכל.
הלכנו לחצר קרובה שם גר זוג זקנים ,שחשבתי שהם
נחמדים ,בקומת קרקע ולהם גינה גדולה ומוזנחת .הכרתי
אותם .הם היו זורקים אוכל לציפורים ,ככה ,אתם יודעים,
חלקי לחם .משם אפילו גנבתי כמה פעמים אוכל ששמו
אותו לייבוש על המעקה בכניסה לבית שלהם .שמה מצאתי
אוכל והבאתי לו במקור והוא אכל המפונק הזה .הוא אכל.
אני חושב ששבע ,גם אני אכלתי קצת .בלילה לא עפתי
לענף שלי .הובלתי אותו לפינה בגינה וכיסיתי אותו בכנף
שלי .ככה נרדמנו.
בבוקר ,אתם שומעים ,בבוקר ,אני מתעורר ומה אני רואה?
הזקן עומד על ידינו ומסתכל עלינו עם פה פתוח .הוא עמד
קרוב מידי .הייתי חייב לסלק אותו .פרשתי את הכנפיים
שלי ,הורדתי ככה את הראש ,הלכתי לכיוון שלו וזרקתי בו
את המבט המבהיל שלי .זה היה באמת מצחיק .הוא נבהל
הזקן הזה וראיתי אותו רץ לבית .אני חזרתי לגור שלי
וכיסיתי אותו עם הכנף .היה קצת קריר.
