Page 211 - סקסמוביל
P. 211
211
מה אני אגיד לכם ,הזקן לא נבהל בכלל .הוא רץ לבית
להביא מצלמה .הוא צעק לאשתו שתבוא לראות .אשתו
הופיעה גם היא ושניהם צחקו להם וצלמו אותנו .ידעתי
שזה מצוין שהם מצלמים .הבנתי שמהר מאד נקבל פה גם
אוכל.
אז זהו .בעיית האוכל נפתרה אבל צצה בעיה חדשה עם
הילד .הוא היה מתרוצץ בגינה ומשחק איתי ומעייף אותי
נורא .זה היה בסדר .לא נורא .אבל תמיד רצה לרוץ לכביש.
הייתי צריך לנקר את הזנב שלו לקרוא ולעצור אותו ממש
ככה עם הגוף שלי שלא ילך לכביש .איך מסבירים לגור
חתולים לא ללכת לכביש? אה? זה היה העיסוק שלי עם
השובב הזה .לשמור שלא ילך לכביש.
ככה חיינו באושר ,החתולון ואני משחקים והזקנים
המצלמים .הם אפילו הזמינו שכנים לראות אותנו משחקים
ובלילה הפריעו לנו לישון .הם באו וצלמו אותנו ישנים.
כרגיל ,הילד מתחת לכנפיים שלי.
יום אחד ,כשאני בטוח שהחתול שלי בטוח ,חשבתי ללכת
ללהקה שלי לראות מה נשמע שם .כבר זמן שלא ראיתי
אותם.
עמדתי מולו ,פרשתי את הכנפיים שלי באיום ואמרתי לו לא
לזוז .הוא כרע על בטנו וחשבתי שהבין .ליתר ביטחון
קראתי כמה קריאות לתוך הבית של הזקנים .להודיע להם
שאני הולך וחוזר מיד .ביקשתי מהם לשים עין על החתול
שלא ירוץ לכביש.
כמה זמן לא הייתי? כלום .אולי שעה .דיברתי פה ושם עם
החברה ,שאלתי מה נשמע ,בדקתי לראות אם העורבות
בייחום ,התברר שלא ,ניקרתי אחד שהעז לשבת על הענף
שלי ועפתי חזרה לחצר .כמה זמן זה? חצי שעה .הכי הרבה.
