Page 249 - סקסמוביל
P. 249
249
"אתה בעצם לא רוצה למכור לי כלום" ,קולו נשמע מאיים
אף כי לא רצה בכך.
האיש הקצר ברח אל מעבר לדלפק ועמד ליד הגברת עם
התסרוקת הגבוהה ,ששלחה את ידה לטלפון.
"אין מה לצלצל למשטרה גבירתי" ,פנה לגברת בקול עמוק
שנשמע לה כנהמת רפאים.
"קח כל מה שאתה רוצה" ,רעדה" ,קח ולך".
"אני לא רוצה כלום בחינם .אני אפילו לא יודע אם יש לי
מספיק כסף בשביל מה שאני רוצה לקנות .כמה עולה הענק
הזה"?...
"כלום ,קח ולך ,קח ולך" ,לחש האיש.
רק הדלפק השקוף הפריד בין איציק לבין האיש המבוהל .ידו
הכבדה נפלה על הזכוכית שמתחת לה היו התכשיטים,
וניפצה אותה בקול רעש שהחריד זעקה משתי הנשים
הקפואות .אחת מהם התמוטטה ארצה ,הגברת הכבודה לא
זזה והמנהל נצמד לגווה הרחב.
איציק לא רצה להכות כל כך חזק .זה קורה לו תמיד כשהוא
מתרגז ,אז היה מאבד את אומדן הכוח שעומד לרשותו.
איציק הביט בהם בבוז .הוא התנשף ולחייו הימנית נראתה
כעיסה של בוץ אדום .הוא מאד רצה לבדוק את מצבה של
המתמוטטת ,אבל הקשיח את ליבו ודרס את דרכו אל מחוץ
לחנות.
כשפרץ לביתו ופנה לעליית הגג ששימשה כחדר הציור שלו
והתיישב על השרפרף והמכחול כמעט ונעלם בתוך ידו
הגדולה ,הסתערה איילין להגן עליו .על פי ארשת פניו ובכך
שלא הרים אותה קלה כנוצה לחבק אותה ברוך ידעה שספג
עלבון נוסף מהעולם שבחוץ .היא חבקה את גופו הגדול
ונשקה שוב ושוב את לחייו הבריאה .איציק נרגע בלחצה
של ההסתערות וחשב שבמחיר סביר היה קונה את הענק
שראה בחלון הראווה.
